משולם לנגרמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ,, \1–\2
שורה 31:
בהיותו בן 20 הצטרף ל[[הכשרה תוך כדי עבודה|חוות הכשרה]] ברוח [[תורה ועבודה]], שהוקמה במסגרת [[ברית חלוצים דתיים|בח"ד]], בכפר רודג'ס{{הערה| רודג'ס, ליד העיר [[:en:Fulda|פולדה]] שבגרמניה}}, עבור נוער דתי ציוני המתעתד לעלות לארץ ישראל. ובשנת [[ה'תרצ"ב]] - [[1932]] עלה ארצה והצטרף לקיבוץ רודג'ס  שנוסד שנה קודם לכן, ב[[פרוור]]י [[פתח תקוה]], (אז [[יישוב ספר|נקודת ספר]] של היישוב היהודי).
 
בשנת [[1934]], ביחד עם אחדים מחברי הקבוצה, עבר ל[[מקווה ישראל]]. שם הם השתלמו בחקלאות, ובערבים פנויים נהגו לצאת לבילוי או לסידורים [[תל אביב-יפו|בתל אביב]]. באחת מיציאות אלו, פגש משולם את חנה בת משה יעקב ומייטע פליישר, מהעיירה [[סטז'יז'וב]] שבפולין, (בעקבות האנטישמיות בפולין וגירושה מבית הספר התיכון, ולאחר שהתרשמה מהרצאתו של נציג בית"ר, קיבלה חנה החלטה נועזת לעלות לישראל, תוך כדי ויתור על אפשרות שעמדה בפניה להגר לאמריקה, והתגוררה בתל אביב). במהלך ההשתלמות במקווה ישראל, נישאו השניים זה לזה, ועם סיומה, עזבו את אזור [[גוש דן|המרכז]] והצטרפו למייסדי [[כפר יעבץ]] , שם הם חיו כארבע שנים. היה זה בתקופת [[המרד הערבי הגדול]], ולא אחת בעקבות התקפות של [[ערביי ארץ ישראל|ערביי הסביבה]], נאלצו משולם וחנה, לצאת עם בתם התינוקת, מהבית למקלט היחידי שהיה ביישוב. בשלהי [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] עברה משפחת לנגרמן להתגורר במושבה רעננה.
 
בשנים [[1948]] - [[1953]] עסק לנגרמן ב[[קליטה (עלייה לארץ ישראל)|קליטת עלייה]] ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]] ב[[פרדס חנה]]. תחילה כמנהל מחנה עולים א', ובהמשך, עקב הצלחתו, ולבקשת ראש מחלקת העלייה ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות]], ד"ר [[גיורא יוספטל]], התמנה למפקח על כל מחנות העולים וה[[מעברה|מעברות]] באזור.
 
בשנת [[1956]] נענה לפניית [[משרד הרווחה והשירותים החברתיים|שר הסעד]], [[חיים משה שפירא]], להקים מעון לחריגים עם נכויות התפתחותיות (אז בשם: מעון למפגרים) ברעננה. המעון שהקים - מעון "שקמה" - היה, תחת ניהולו, חלוץ ומורה-דרך בכל הקשור לטיפול בחריגים, בשיקומם ובקידומם. בתפקיד זה שימש עד יום מותו בשנת [[ה'תשל"ג]] - [[1973]].