הפרלמנט של ניו זילנד – הבדלי גרסאות

בספטמבר [[1950]], הקימה ממשלת [[המפלגה הלאומית של ניו זילנד|המפלגה הלאומית]] בראשותו של [[סידני הולנד]], ועדה שתבחן את האפשרות של הקמת בית עליון חלופי. בדוח שהוגש על ידי הוועדה ב-[[1952]] הוצע להקים סנאט שחבריו ימונו על ידי מנהיגי מפלגות בית הנבחרים, על פי משקל כוחם ושמספרם יהיה 32. הסנאטורים היו אמורים לשרת בתקופות כהונה של שלוש שנים, עם אפשרות של בחירה מחדש.{{הערה|1=[https://books.google.co.uk/books?cd=1&id=zkgIAAAAMAAJ&dq=New+Zealand+Legislative+Council+failure&q=Senate&hl=iw The New Zealand Legislative Council : A Study of the Establishment, Failure and Abolition of an Upper House, William Keith Jackson, University of Otago Press, page 200]}} לסנאט הייתה אמורה להיות הסמכות לתקן, ליזום או לעקב חקיקה, לקבל עתירות ולבחון תקנות ואת [[דבר המלך במועצה]]. רעיון זה נדחה על ידי ראש הממשלה ועל ידי [[מפלגת הלייבור של ניו זילנד|מפלגת הלייבור]] שסירבה למנות נציגים לוועדה.{{הערה|1=[https://books.google.co.uk/books?ei=2NUPTITfIJOXsQbu3oTaCA&ct=result&id=v7RBAAAAYAAJ&dq=Ronald+Algie+Senate&q=Senate&hl=iw Memoirs: 1912–1960, Sir John Marshall, Collins, 1984, 159–60]}}

 

 

הכוונה הייתה לכלול את השאלה על הקמת הסנאט במשאל העם השני לשינוי שיטת הבחירות. המצביעים היו אמורים להישאל אם הם תומכים בהנהגתה של שיטת בחירות חדשה, בלי קשר לרצונם להקים סנאט.{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20110706131041/http://ww2.cs.mu.oz.au/~lee/prsa/qn/69.html "New Zealand Legislates for the 1993 Referendum on its Electoral System". Newsletter of the Proportional Representation Society of Australia (69). March 1993. Archived from the original on 6 July 2011.]}} עם זאת, בעקבות התנגדויות של מפלגת הלייבור ושל תומכים אחרים של שיטת הבחירות היחסית המעורבת שהוצעה במשאל העם, הוסרה השאלה על הסנאט.