פולמוס אתרוגי קורפו – הבדלי גרסאות

אות הפתיחה לסבב המחודש של פולמוס אתרוגי קורפו ניתן בעקבות העלאת מחירים חדה שביצעו סוחרי האתרוגים היוונים ב[[קרטל]] מאורגן לקראת [[חג הסוכות]] של שנת תרל"ה, במאמר מערכת של [[יחיאל ברי"ל]], עורך "[[הלבנון]]", בגיליון ערב חג הסוכות תרל"ה של העיתון{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הלבנון|HLB|יחיאל ברי"ל|מלים אחדים אדות מסחר האתרוגים|1874/09/25|00102}}.}}: ברי"ל תיאר במאמרו את מנהגם של יהודי רוסיה ופולין להוציא הון רב לרכישת אתרוגיהם וסקר בקצרה את ההיסטוריה של הוצאות מופרזות לרכישת אתרוגים, למן [[רבן גמליאל הזקן]] ששילם אלף זוז בעד אתרוג בהיותו בספינה ועד הגביר יעקב טודסקו שבעת [[המצור על פריז (1870)|המצור על פריז]] ב-[[1870]] הכריז שישלם אלף פרנק למי שיסתכן ויצא מן העיר להשיג לו אתרוג. מחירים מופרזים אלו נגזרו מעתות מצוקה והיצע אפסי, בעת מצור או על ספינה, אך הם שערורייתיים כאשר סוחרי האתרוגים היווניים מנסים להפוך אותם לנורמה. טענתו של ברי"ל הייתה חברתית בעיקרה - אין למנהיגים היהודים להכיל מצב שבו רק לעשירים המופלגים ישנה אפשרות לרכוש אתרוגים, והמון העם נאלץ להתדפק על דלתי העשירים כדי לזכות לברך על אתרוגיהם. הוא הראה כתקדים, את המאבק הנחוש של רבני המרכזים היהודיים בווילנה וב{{ו|[[ורשה}}|וורשה]] נגד קרטל הדגים לשבת, שנים ספורות קודם לכן. אז, אסרו הרבנים על רכישת דגים ואף על אכילתם עד לירידת המחירים ושברו את הקרטל, בכך איפשרו לעניים להמשיך ולהנות מדגים לשבת. אין כל סיבה איפוא לכך שהרבנים לא יטילו את כובד משקלם ההלכתי גם בתחום האתרוגים, תחום שעיקרו בצורכי שמים. בהמשך המאמר הוא בוחן גם את הצד ההלכתי של כשרות אתרוגי קורפו, לדבריו אין לאתרוגים אלו יתרון כשרותי על פני אתרוגים אחרים, ואדרבה - כשרותם מפוקפקת מאד. לכן, הוא חוזר וטוען, אין הצדקה להפקעת השערים, וחובה על הרבנים לקרוא לחרם צרכנים שיהיה מגובה גם בטיעונים ההלכתיים אודות כשרות האתרוגים ויאסור את השימוש באתרוגי קורפו עד להוזלת מחירם והשוואת השער לשערי [[פירות הדר]] אחרים.