מטילדה, מרקיזת טוסקנה – הבדלי גרסאות

'''מטילדה, רוזנתמרקיזת טוסקנה''' (ב[[איטלקית]]: '''Matilde di Canossa'''), או דוכסית [[טוסקנה]], הקרויה גם מטילדה מ[[קנוסה]], חיה בשנים 1046–1115[[1046]]–[[1115]]. היא הייתה דמות פוליטית מרכזית בזירה האיטלקית ומקורבת לאפיפיורות הרפורמית. עמדה לצד האפיפיור [[גרגוריוס השביעי]] במשך כל שנות כהונתו. היא זכורה בעיקר בשל התפקיד הפוליטי המשמעותי שנטלה על עצמה בעימות בינו לבין [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. שיא העימות ביניהם התרחש בשנת 1077, באחוזה של מטילדה בקנוסה.

סוגיית הבחירות למשרות הרמות בכנסייה הייתה הגורם המידי לפרוץ המאבק החריף בין האפיפיור גרגוריוס השביעי ובין מלך הגרמנים היינריך הרביעי, המועמד לכתר האימפריאלי. מאבקה של האפיפיורות הרפורמית נתקל בהתנגדות עיקשת של גורמים אינטרסנטיים בתוך הכנסייה ומחוצה לה. על כן היה חשש שבעקבות תביעתו של גרגוריוס לחירות הכנסייה, השליטה האימפריאלית תאבד את אחיזתה על רוב המערכת המנהלית. בנוסף, חלק ניכר מאנשי הכנסייה ראו בקריאתו של האפיפיור כשבירת כלים, וכערעור המצב הקיים במשך מאות שנים. חלקם אף ראו בכך קריאה ל[[אנרכיה]]. אם כך, גרגוריוס קיים שני מאבקים במקביל: מאבק פוליטי נגד הנרי הרביעי, השליט החילוני, ומאבק ישן, על אודות חירות הכנסייה. המאבק הראשון נגד היינריך הרביעי הביא על גרגוריוס את סופו הטרגי: לאחר חילופי דברים חריפים ביניהם, ולאחר מספר ניסיונות הדחה של היינריך הרביעי על ידי גרגוריוס, ב-[[13 במאי]] [[1080]] היינריך הגיע ל[[רומא]] והדיח את גרגוריוס בתמיכתם של כמה בישופים אחדים שנותרו נאמנים להיינריך הרביעי. הוא מינה אפיפיור חדש, וזכה מידיו להכרתו האימפריאלית. גרגוריוס המודח מת כעבור זמן קצר מחוץ לרומא ב[[סלרנו]], בודד למדי. למרות תבוסתו, הוא הצליח להנחיל לדורות הבאים את הקריאה לרפורמה, שליוותה את תולדות הכנסייה במשך שנים רבות.

מטילדה מקנוסה נולדה בשנת [[1046]] בעיר [[לוקה (עיר)|לוקה]] שבמחוז טוסקנה שבאיטליה. לאחר ההתנקשות באביה, בוניפאס[[בוניפאציו השלישי, מרקיז טוסקנה]], בשנת [[1052]], ומותם של אחיה ואחותה הבכורים, מטילדה נשארה היורשת היחידה לאחוזה של אביה. שנתיים לאחר מכן אימה של מטילדה, ביאטריסריצ'לידה, התחתנה עם דוכס בשם גודפרי, שהיה האויב של [הקיסר הנרי[היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. הנריהיינריך לכד את מטילדה ואימה כבנות ערובה בשנת [[1055]] בגרמניה, אך באותה השנה יישב את ההדורים עם גודפרי, והשיב אותן לביתן בטוסקנה כמה חודשים טרם מותו. כשאביה החורג, גודפרי, נפטר בשנת 1069, מטילדה התחתנה עם בנו, גודפרי. לאחר מותו של בנם בינקותו, היא עזבה את בעלה הראשון בשנת [[1071]], ושבה לאיטליה. שם היא שלטה עם אימה ביאטריסריצ'לידה על אחוזתם, עד מותה בשנת [[1076]].

אביה של מטילדה תמך במשך שנים רבות בשליט הגרמני, עד שהחל לתמוך באפיפיור במאבק שחילק את איטליה. מטילדה, בדומה לאביה, תמכה גם היא במוסד האפיפיורות, והיא אף הפכה לחברה קרובה של האפיפיור [[גרגוריוס השביעי]], ותמכה בו במאבקו נגד הקיסר [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. בשנת [[1076]] התקיים מאבק משפטי בין מטילדה לקיסר אודות הנחלות שירשה מאביה. הקיסר שפט לרוב לפי החוק הגרמני, שלפיו האדמות שהבת יורשת מועברות לבעלה. במהלך זה הוא ביקש לנטרל את מטילדה מכוחה ומהשפעתה, בכך שינשל אותה מאדמותיה ומהשליטה בהן. בתגובה מטילדה שכרה את שירותיו של עורך-הדין והמשפטן המפורסם פפו, שהיה משויך לקידום הוראת [[המשפט הרומי]] באוניברסיטה הראשונה בבולוניה. פפו טען שלפי החוק הרומי יש אפשרות שהבת תירש את נכסי אביה, וכך מטילדה תוכל לשלוט בנכסים שירשה. ואכן, בעזרת החוק הרומי מטילדה ופפו גברו על רצונו של הקיסר. מלבד פפו, מטילדה ואימה ביאטריסריצ'לידה היו מקושרות גם למשפטן אירנריוס, תלמידו של פפו, ששניהם זוהו עם תחייתו של החוק הרומי שאירעה במאה ה-11.

בינואר [[1077]] התקיים שיא העימות בין הקיסר לאפיפיור: גרגוריוס נפגש עם היינריך הרביעי בטירתה של מטילדה שבקנוסה, שם האפיפיור השפיל את הקיסר בכך שהיה עליו לחכות שלושה ימים בשלג מחוץ לטירה, עד שהאפיפיור הסכים להיפגש עמו. לבסוף האפיפיור קיבל את סליחתו לאחר [[סיגוף]]. אירוע זה נודע בשם [[ההליכה לקנוסה]].

משנת [[1080]] מטילדה לחמה לסירוגין בקיסר היינריך בהיותה מפקדת על צבא, לצד האפיפיור גרגוריוס (במאבקה של האפיפיורות). בנוסף לסיוע הצבאי, מטילדה סייעה כלכלית לאפיפיורות. בשנת [[1082]] היא שלחה חלק מהאוצרות המפורסמים מטירתה בטוסקנה לרומא, כדי לממן את המבצעים הצבאיים של האפיפיור.

בגיל 43, בשנת [[1089]], מטילדה נישאה בשנית משיקולים פוליטיים ומדיניים, לוולףלו[[ולף השני, דוכס בוואריה|ולף החמישי]] הצעיר ממנה בשנים רבות (נראה שהיה בן 17), בן למשפחת האצולה אסטה, דוכסה של בוואריה. משפחתו של וולףולף הייתה האויבת של הקיסר היינריך הרביעי ותמכה באפיפיור, וההתקשרות איתם הייתה חיונית למטילדה כדי להפיל את הקיסר היינריך משלטונו. לאחר שש שנים בהם לא נולדו להם ילדים, מטילדה ווולף נפרדו. היינריך הרביעי תמך בוולף בריב בינן לבין מטילדה. לאחר הפרידה מטילדה המשיכה במאבקה בקיסר, ובשנת [[1093]] עודדה את בנו של היינריך, קונרד, למרוד באביו ולשלוט באיטליה. מהלך זה לא מיגר את שלטונו של היינריך באופן סופי, אך הוא הוביל להמשך המלחמה בין הקיסר למטילדה, ולהחלשת שלטונו באיטליה. לאחר ניצחונות רבים של צבאה של מטילדה, היינריך הרביעי נפטר בשנת [[1106]], מנוצח. בשנת [[1110]] עשתה מטילדה הסכם שלום עם יורשו של היינריך הרביעי, [[היינריך החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], כשהיא הורישה לו את האדמות שבבעלותה. זאת אף על פי שהיא כבר תרמה אותן למוסד האפיפיורות. צעד זה עורר קונפליקט בין האפיפיורות לבין השלטון.

מטילדה נפטרה בשנת [[1115]], בגיל 69, ונקברה בעיר [[מנטובה]] שבאיטליה. בשל הכבוד שרחשה לה האפיפיורות, עצמותיה הועברו לקבורה ברומא בשנת [[1634]] על ידי ה[[האפיפיוראפיפיור]] אורבן[[אורבנוס השמיני]] ב[[בזיליקת פטרוס הקדוש]].