פראג – הבדלי גרסאות

עוד מראשיתה התיישבו בפראג [[יהודים]] רבים והייתה בה קהילה משגשגת. כמו בשאר [[אירופה]] גם יהודי פראג סבלו מהגבלות רבות ומ[[פוגרום|פוגרומים]] והיו תלויים בגחמותיו של השליט. כבר ב[[ימי הביניים]] נבנה רובע מיוחד עבור היהודים עם [[חומה|חומות]] ו[[שער (מבנה)|שער]]ים, ובו הם חיו כבמעין [[גטו]]. רובע זה, המכונה רובע יוזפוב, נמצא באזור 1 של פראג.

ב-[[15 במרץ]] [[1939]] ([[כ"ד באדר]] [[תרצ"ט]]), פלשו הנאצים לעיר, ללא קרב, וב[[מצודת פראג]] הוכרז [[הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה]]. לאחר תקופה הוחלו [[חוקי נירנברג]] על היהודים והם חויבו לענוד סרט על בגדם. לאחר כשנתיים וחצי החלו המשלוחים ל[[טרזיינשטט]]. מרבית תושביה ה[[יהודים]] של העיר, שמנו 50,000 איש, נספו ב[[השואה|שואה]]{{הערה|1=בתוך 300,000 יהודי צ'כיה שנספו בשואה.}}. רוב היהודים שנותרו בפראג אחרי המלחמה היגרו ממנה וזאת עקב הכיבוש הסובייטי ב-[[1945]] עם השלטון הטוטליטרי המדכא והקמת [[מדינת ישראל]] ב-[[1948]]. בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] מנתה הקהילה היהודית של פראג רק 800 איש. ב-[[2006]] נרשמו בקהילה היהודית כ-16001,600 איש. וב-[[2013]], 13001,300 איש. רבים מהקהילה הם גרי צדק. רב הקהילה הוא הרב [[קארול סידון|הרב אפרים סידון]].

ברובע היהודי של פראג, הנקרא [[רובע יוזפוב]] (Josefov), נמצא כיום [[המוזיאון היהודי בפראג|המוזיאון היהודי של פראג]] הכולל ארבעה בתי כנסת, שבכולם מוצגים המנציחים את מורשת יהדות בוהמיה ומורביה – [[בית הכנסת מייזל]], [[בית הכנסת ה"ספרדי" (פראג)|בית הכנסת הספרדי]], בית הכנסת פינקס ו[[הקלויז בפראג]]. לצדם נמצא בית הכנסת סטרנובה ([[אלטנוישול]], ישן-חדש), ו[[בית הקברות היהודי העתיק בפראג|בית הקברות היהודי העתיק]], בו כ-12 אלף מצבות, ובהן מצבה של הרב יהודה ליווא בן בצלאל, [[המהר"ל מפראג]], הרב יהודה ליווא בן בצלאל. בית הקברות פעל בשנים 1439–1787. מלבד מבני בתי הכנסת והקהילה, כל הבתים העתיקים נהרסו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת שיפוץ הרובע שנעשה על ידי העירייה. לאחר השיפוץ הוקם המוזיאון היהודי, שהשתמר גם בשואה.

באזור אחר (כיום אזור 3 בעיר) יש בית קברות נוסף בשם ז'יז'יקוב{{הערה|[[:cs:Židovský hřbitov v Praze-Žižkově|בית הקברות ז'יזיקוב בוויקיפדיה הצ'כית]].}}, שהחל לפעול בשנת [[ת"מ]] ([[1680]]). ריחוקו מהרובע היהודי היה בשל כך שקברו בו הרוגי מגפה, והשלטונות שפחדו מהידבקות, הורו לקבור את המתים רחוק מאזורי המגורים. מאה שנה לאחר מכן, החלו לקבור בקביעות בבית קברות זה עד לשנתשנת [[תר"נ]] ([[1890]]). בית קברות זה נמצא בסמוך לבית קברות נוצרי. בין השנים [[תשמ"ה]] - [[תשנ"ב]] נבנה על שטח בית הקברות מגדל רדיו, ונותרה ממנו רק חלקה קטנה של רבנים. בבית קברות זה קבורים ה"נודע ביהודה" ובניו רבי [[שמואל לנדא]] ורבי ישראל, רבי [[אלעזר פלקלס]], רבי [[בצלאל רנשבורג]] ועוד. בקירובסמוך לבית קברות זה נמצא בית הקברות החדש, המשמש כיום את יהודי העיר, שנפתח בשנת תר"נ.