אריאדנה סקריאבינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: , |
מ תיקון קישור |
||
שורה 183:
בינואר 1942 יצאה לדרכה הרכבת הראשונה שהובילה יהודים מצרפת למזרח אירופה. בקיץ 1942 התהליך של גירוש היהודים "הזרים" (שלא נולדו ב[[צרפת]]) וכן מקרים לא מעטים של יהודים צרפתים תפס תאוצה. ב-4 ביולי נתנה ממשלת וישי את הסכמתה לגירושם של כל היהודים חסרי הנתינות, שנמצאו באזור הכבוש ובאזור הלא-כבוש, וב-16 וב-17 ביולי יצאו 9,000 שוטרים צרפתים לעצור יהודים זרים על פי רשימות. במשך יומיים עצרו 12,884 איש ושלחו את כולם ל[[מחנה הריכוז דראנסי|דראנסי]]. ב-24 באוגוסט התרחשה האקציה השנייה באזור ה"חופשי". במשך כל שנת 1942 נשלחו מצרפת לכיוון המזרח 42 אלף איש{{הערה|[[#Gueta|גואטה]], עמ' 17—19.}}. "הצבא היהודי" הגדיל את כמות קבוצות הילדים להעברה דרך הגבולות. שרה קנוט עבדה במשך ימים ללא הפסקה: העבירה קבוצה אחת, קיבלה קבוצה שנייה. בסך הכול הצליחו ב-1942 להעביר לשווייץ לבדה קרוב לאלפיים ילדים יהודים{{הערה|[[#Lazaris|Лазарис]], с. 328—331.}}.
בדצמבר [[1942]], כאשר היהודים ב[[צרפת]] כולה היו בסכנת מוות כתוצאה מהשלמת כיבוש המדינה על ידי [[גרמניה]], החל "הצבא היהודי" בהקמת קבוצות הקרב במרכזים העירוניים. מטרת קבוצות אלה הייתה הן להגן על מפקדי הארגון, על אנשי מחתרת אחרים ועל יהודים שגרו באותן ערים, והן להפחיד ומדי פעם לפגוע במלשינים{{הערה|[[#Gueta|גואטה]], עמ' 90, 96, 97.}}. בין היתר, פגעו לוחמי הקבוצות במומחים ל[[פיזיונומיה]] שהצביעו ברחובות על גברים בעלי תווי פנים יהודיים כדי שהגרמנים יבדקו האם אלו עברו ברית מילה. לאחר מספר מבצעים מוצלחים ב[[ניס]] הפסיקה רשת המלשינים בעיר זו לפעול. לא רחוק מטולוז, באזור [[ההר השחור (צרפת)|ההר השחור]] {{אנ|Montagne Noire}}, הצניחו האנגלים נשק ל[[תנועת ההתנגדות הצרפתית]] ([[מאקי (מלחמת העולם השנייה)|מאקי]]). אם אנשי המחתרת הצרפתים לא הגיעו למקום, קיבלו לוחמי קבוצות הקרב ואנשי מחתרת אחרים את הנשק. שרה קנוט יחד עם רנה אפשטיין הקימו את קבוצת הקרב בכפר [[רו (צרפת)|רו]] {{אנ|Le Roux, Ardèche}}. הקבוצה פעלה בשיתוף פעולה הדוק עם מחתרת ספרדית רפובליקנית. לוחמיה אבטחו את נתיבי המילוט וההצלה ל[[ספרד]]{{הערה|[[#Gueta|גואטה]], עמ' 97.}}.
בסוף [[1943]] הרחיב "הצבא היהודי" את תחום פעילותו: הוא הקים יחידות קרב, שעברו אימונים בהר השחור, הוברחו דרך [[ספרד]] והצטרפו לכוחות [[בעלות הברית]]. חלק מיחידות אלו העפילו מאוחר יותר לארץ ישראל. בנוסף, השתמשו בנתיב זה להעברת קבוצות ילדים שיעדן היה ארץ ישראל, בפרט ילדים שהוריהם כבר היו בארץ ישראל{{הערה|[[#Latour|Latour]], p. 168—169.}}.
שורה 195:
==== המאקי היהודי ====
[[מאקי (מלחמת העולם השנייה)|מאקי]] היו קבוצות של לוחמי [[גרילה]] של [[תנועת ההתנגדות הצרפתית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. תנועות [[ההתנגדות היהודית בשואה|ההתנגדות היהודית]] בצרפת הקימו אף הן קבוצות מאקי. יחידות המאקי היהודיות הראשונות הוקמו על ידי [[רובר גמזון]], ראש [[תנועת הצופים היהודיים בצרפת]], בתחילת [[1944]] במחוז [[טארן (מחוז)|טארן]] בחווה בבעלותה של משפחה [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]], ועל ידי איש "[[הצבא היהודי]]" ראול לאונס בנובמבר [[1943]] בחוות רק (Rec), לא הרחק מהעיר [[אלבי]]. ראול לאונס היה גם קצין בכיר ב"[[הצבא הסודי|צבא הסודי]]" {{אנ|French Forces of the Interior}} של [[שארל דה גול|דה גול]]. שתי הקבוצות נמצאו באזור "ההר השחור" (מחוז טארן) והיו בקשר עם "הצבא הסודי" באותו אזור. שתיהן אורגנו כיחידות צבאיות ברמה גבוהה מאוד. אזור "ההר השחור" נבחר מפני שהיה הררי ומיוער, קרוב לטולוז (למפקדה הראשית) וקרוב יחסית לגבול ספרד{{הערה|[[#Gueta|גואטה]], עמ' 107—110.}}. שרה קנוט פעלה כקשרית בקבוצת המאקי של "הצבא היהודי"{{הערה|שם=גואטה189|[[#Gueta|גואטה]], עמ' 189.}}. על-פי העיתון האנטי-נאצי "ה[[פטריוטיות|פטריוט]] הרוסי" (ב[[רוסית]] "Русский патриот") של ה[[הגירה|מהגרים]] מרוסיה (גיליון דצמבר 1944), קנוט הייתה קצינת הקשר בין אזור ההר השחור לבין המפקדה המרכזית של "הצבא היהודי" ב[[טולוז]]{{הערה|שם=חזן260|[[#Hazan2001|Хазан, 2001]], с. 260.}}.
על-פי [[ז'אק לזרוס]] {{אנ|Jacques Lazarus}}, לנוכח אירועי ספטמבר 1943 היה ברור כי חייבים להקים מאקי אקטיבי ולאמן את הצעירים. האירועים שהובילו למסקנה הזאת היו: כיבוש השטחים שהוחזקו קודם לכן בידי האיטלקים, על ידי הגרמנים, גירוש מיידי של היהודים מאותם השטחים למזרח, ביטול כל ההקלות ליהודים: הפטורים, אותות הכבוד, התפקידים והאזרחות לא עזרו עוד. בנוסף, הגרמנים הפסיקו לשתף פעולה עם ממשלת צרפת בעניין היהודים, והחלו לטפל בעניין ישירות. עקב כך גדלה כמות הגירושים באופן משמעותי{{הערה|[[#Gueta|גואטה]], עמ' 22.}}. ראול לאונס קיים קשר עם ראשי "הצבא היהודי" כבר בתחילת 1943: הוא אימן אנשים לקבוצות הקרב במרכזים העירוניים. מאוחר יותר הציע לאונס לצרף את קבוצת היהודים לקבוצת מאקי לא-יהודית. בנובמבר 1943 הוקם המאקי הראשון של "הצבא היהודי" בחסות "הצבא הסודי" ובפיקודו של לאונס. בינואר 1944 הוקמו עוד שתי קבוצות מאקי בחוות נטושות — קוב וביק, שאותרו באזור על ידי לאונס{{הערה|[[#Gueta|גואטה]], עמ' 108.}}.
| |||