פזמון ליקינתון – הבדלי גרסאות

חוקר ספרות הילדים העברית [[אוריאל אופק]] גורס כי "כמעט כל שירי הילדים של לאה גולדברג מצטיינים בסגולות מלודיות מובהקות ובמגוון של חריזה וקצב", ומונה את השיר עם שיריה של גולדברג שבשל כך "היו כמעט ל[[שיר עם|שירי-עם]]".{{הערה|אוריאל אופק, '''ספרות הילדים העברית 1900–1948''', כרך ב, תל אביב: [[הוצאת דביר|דביר]], תשמ"ח 1988, עמ' 526.}} לפי המשוררת וחוקרת הספרות [[חמוטל בר-יוסף]], השיר היה לשיר מושר אהוב לאורך שנים.{{הערה|חמוטל בר-יוסף, '''לאה גולדברג''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי]] ('גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי'), תשע"ג 2012, עמ' 232 ({{כותר|98474336|234.6169.8}}).}} משוררת הילדים [[שלומית כהן-אסיף]] קבעה כי השיר "הוא שיר הערש האולטימטיבי [...] היום כל זמר שמכבד את עצמו וכל מקהלה יודעים ש"פזמון ליקינתון" נוגע בנצח"; והוסיפה, על דרך [[הגזמה]], כי "אפילו הפרח [היקינתון עצמו] מכיר כבר את השיר ומאוהב בו".{{הערה|{{הארץ|שלומית כהן-אסיף|"פזמון ליקינתון" מאת לאה גולדברג|1.1181783|27 ביולי 2011}} ("ושמחה גדולה מאוד תהיה בגן", '''הארץ''', מוסף ספרים, גל' 961 (כ"ה בתמוז תשע"א, 27 ביולי 2011), עמ' 12). בהזדמנות אחרת, כשהתבקשה לספר על השיר האהוב עליה, בחרה ב"פזמון ליקינתון": "השיר הזה הוא קצת שלי, אפילו שלאה גולדברג כתבה אותו. זו אני שמפזמת את 'פזמון ליקינטון' בעיקר ברגעים של עצב לא ברור. היקינטון הזה מוסר לי דרישת שלום רחוקה משלומית הקטנה, והוא חלק מהגעגוע לילדה שהייתי, שיושבת על כתפי אביה ומאזינה לקולו מפזם את השיר שאהב. ואהבה, כידוע, היא דבר מדבק. יש שירים שכותבים את עצמם, ויש שירים שמלאך השירה עוזר להם להיכתב. נדמה לי שהמלאך תולש נוצה מכנפיו, טובל אותה בדיו המכילה איזו כמוסת שימור ורק אז היד זזה על הדף. הלוואי עלי ועל שירי! אני לא יודעת מה הסוד: המילים או הלחן הפנטטוני של רבקה גווילי, ואולי זה הצירוף הנדיר. [...] לא פעם יש לי הרגשה שאני גרה בתוך השיר הזה. זהו שיר הגעגוע שלי." ({{מעריב אונליין|[[כרמית ספיר ויץ]]|כמו אז: משוררים וסופרים בוחרים את שיר הילדים האהוב עליהם|culture/literature/Article-464041|19 בפברואר 2015}}).}} גילי איזיקוביץ כתבה ב"הארץ" כי זהו שיר [[קאנון ספרותי|קאנוני]], "שנדמה שאין דרך לגדול בארץ מבלי להכיר אותו".{{הערה|שם=איזיקוביץ, איך נכתב, הארץ, 2015-04-02|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|איך נכתב השיר "פזמון ליקינתון"|1.2606247|2 באפריל 2015}}.}} לדברי חוקר [[זמר עברי|הזמר העברי]] [[נתן שחר]], השיר הוא בין שירי הערש הבודדים מאותה תקופה אשר "נחשבים עד היום [העשור הראשון של שנות ה-2000] כחלק מ[[נכס צאן ברזל|נכסי צאן הברזל]] של הזמר העברי".{{הערה|נתן שחר, '''שיר שיר עלה-נא: תולדות הזמר העברי''', בן שמן: מודן, תשס"ז, עמ' 123.}} ואמנם, בסקר שערכו ב-[[2007]] "[[מעריב]]" ואתר [[nrg]] הגיע השיר למקום השלישי ברשימת שירי הילדים הישראליים.{{הערה|{{nrg|שי להב|שיר הילדים האהוב: "רציתי שתדע"|667/536|5 בדצמבר 2007||47|1}}.}}