אשר קובו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
{{בעבודה}}
הרב '''אשר רפאל רחמים קובו''' ([[1797]] - [[1874]]) היה [[דיין (הלכה)|דיין]], [[חכם באשי]] ורבה הראשי של [[סלוניקי]] שב[[יוון]], מגדולי ה[[פוסק|פוסקים]] והרבנים של סלוניקיבעיר.
== ביוגרפיה ==
נולד לרב יעקב קובו בשנת 1797 ([[ה'תקנ"ז]]) בסלוניקי שביוון (אז בשליטת טורקיה), בן ל[[משפחת קובו]] המפורסמת. כשנולד נקרא "אשר" בלבד, והשמות "רפאל" ורחמיםו"רחמים" נוספו לו כשהיה חולה בשנותיו האחרונות. בצעירותו התחנך על ידי אביו ועל ידי דודו - הרב יצחק ברזילי. היקף בקיאותו בפסיקה בגיל צעיר היה רב, ובגיל 20 התיר [[עגינות|עגונה]] באמצעות פסק הלכה שכתב, המעיד על בקיאותו בפסיקה כבר בגיל צעיר.
 
בהמשך מונה לשמש כדיין, וייסד בעיר [[ישיבה]] בשם "לשכת הגזית", בה למדו בתמורה למלגה שנתנו עשירי העיר.
 
בשנת [[1849]] ([[ה'תר"ט]]) מונה לשמש כרבה הראשי של סלוניקי, לצדולצידו מונו לשמש כרבני הכולל הרב דוד יוסף והרב חנניה סאפורטה ששימשו כרבני הכולל. כשנפטר זה האחרון בשנת [[1857]] ([[ה'תרי"ז]]) המשיך הרב קובו לכהן במשרתו כרב יחיד. בשל היותו שייך למשפחה אמידה, לא נצרך לקבל משכורת עבור משרתו.
 
כשביקר בסלוניקי בשנת [[1859]] ([[ה'תרי"ט]]) הסולטאן הטורקי [[אבדילמג'יט הראשון]], נבחר הרב קובו להיות הנציג שיקבל את פניו מטעם הקהילה היהודית. בביקור זה העניק לו הסולטאן את אות הכבוד "מיג'דאי", והפך לראשון שקיבל את התואר "חכם באשי" בסלוניקי.
 
הלך לעולמו ב-[[27 בדצמבר]] 1874 ([[י"ט בטבת]] [[ה'תרל"ה]]) ונקבר בסלוניקי.
 
בנו, הרב יעקב קובו שימש כראש הרבנים של סלוניקי וערי הסביבה.
שורה 18:
מחד היה תפקידו של הרב קובו להגן מפני שינויים ורפורמות כנגד [[הלכה|ההלכה היהודית]], ומאידך תמך בשינויים שבעיניו לא נראו כנוגדים את ההלכה, וכדי לשמור על היחסים הטובים בקהילה פעל להוציא את כל הצדדים כשהם מרוצים.
 
כש[[אדולף כרמיה]] פניו אליו בחודש נובמבר [[1864]] ([[חשוון]] [[ה'תרכ"ה]]) וביקש את תמיכתו להקמת בית ספר של [[כל ישראל חברים]] בסלוניקי, והגנה למוסד מפני המתנגדים, השיב לו הרב בחיוב, והתפעל מהרעיון שהנערים ילמדו שפות נוספות ובראשן [[עברית]]. גם כשפנו אליו לשם כך הרב [[יהודה נחמה]] וד"ר משה (מואיז) אלטיני, נענה בחיוב. בעזרת ד"ר אלטיני אף הנהיג שינויים במוסדות החינוך האחרים בעיר, בהם ה[[תלמוד תורה]] של הקהילה.
 
סמכויותיו הנרחבות בכל הנוגע לתושביה היהודים של סלוניקי, ודמותו שהשפיעה על יהודי העיר גם מעבר להיבט הדתי, הביאו את הקהילה היהודית בעיר להכיר בו כפוסק הדור של זמנו. השפעתו ופסיקתו לא הייתה רק על קהילתו, קהילות רבות ברחבי העולם הפנו אליו שאלות לפסיקה, בהן [[ירושלים]], [[מנטובה]] שב[[איטליה]], [[אלג'יר]], [[סרייבו]], [[איסטנבול]], [[סקופיה]], דרדניל, [[ביטולה]], [[רוסה]], [[דופניצה]] ו[[סופיה]] שבבולגריה, [[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]] ו[[לאריסה (עיר)|לאריסה]] שביוון.