חוקת ארצות הברית – הבדלי גרסאות

על פי הצעת החוקה, זו נכנסה לתוקף במדינות שאישרו אותה, עם אישרורה על ידי ניו המפשייר, המדינה התשיעית שעשתה זאת. אולם הייתה הרגשה שהחוקה לא תצליח להתבסס כבעלת תוקף מספק ללא [[וירג'יניה]] ו[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] שהיו שתי מדינות מרכזיות באיחוד, ועל כן לחצים רבים הופעלו על מדינות אלו לאשר את החוקה. ואמנם, ב-10 ביוני 1788 אישררה וירג'יניה את החוקה ברוב דחוק, וניו יורק אישררה את החוקה רק ביולי 1788 ברוב דחוק עוד יותר. ב-13 בספטמבר 1788 קבע הקונגרס שהחוקה נכנסה לתוקף. בהמשך, ב-21 בנובמבר 1788, אישררה גם [[צפון קרוליינה]] את החוקה, ו[[רוד איילנד]] הצטרפה למאשררות ב-29 במאי 1790. בכך הושלם תהליך קבלת החוקה על ידי כל שלוש עשרה המדינות המייסדות.

 

החוקה החדשה ביססה מנגנון [[פדרליזם|פדרלי]] המהווה מסגרת-על לברית המדינות. התמציתיות והקיצור שבהם כתובה החוקה חוללו פולמוס מתמיד וממושך על הדרך הנאותה לפרשה, אשר הגיע לשיאו באמצע [[המאה ה-19]], עת על כף המאזניים נחה יכולתן של מדינות הצפון לבטל את ה[[עבדות]] בדרום. המאבק החוקתי הלוהט נפתר רק לאחר [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]], שבה מדינות האיחוד המנצחות כפו את דעתן על מדינות הדרום שהובסו. תוצאות המלחמה וניצחון הצפון חיזקו את הפרשנות הריכוזית לחוקה, זו השואפת להגביר את זכויות הממשל וה[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] על חשבון זכויות המדינות.