סיקיון – הבדלי גרסאות

סביר להניח שיושביה ב[[האלף השני לפנה"ס|אלף השני לפנה"ס]] היו שבטים [[איונים]], אולם יכול להיות שהיו בקהילה גם [[פלאסגים]] ו[[אכאיםאיכאים]]. ה[ה[פלישה הדורית]], שהתרחשה בסוף האלף השני לפנה"ס, שבמהלכהובמהלכה השתלטו ה[[דורים]] על רובו של חצי האי, לא פסחה על סיקיון, ושבטים דורים מ[[ארגוס]] התיישבו בה. ישנה תאוריה, הטוענת שהדורים יסדו את העיר ולא כבשו אותה.

במאות הבאות הייתה סיקיון נתינה של [[ארגוס]], כנראהאם שלאורךכי הזמןבמרוצת השנים היא השיגה מידה מסוימת של ריבונות. עצמאות ממשית הושגה בין השנים 665-656 לפנה"ס, כאשר שורה של [[טיראן|טיראנים]] השתלטו על העיר ויזמו מדיניות אנטי דורית. הטיראנים, כולם בני משפחת אורתאגוראס, הטיראן הראשון, גירשו את ה[[אצולה]] הדורית, ביטלו את החלוקה השבטית הקדומה, וחיזקו את המעמדות הקדם דורים בעיר. המפורסם בשורת הטיראנים הללו היה [[קליסתנס מסיקיון|קליסתנס]], דודו של קליסתנס הרפורמטור מ[[אתונה העתיקה|אתונה]]. בימיו הפכה סיקיון למדינה חזקה, הפולחןוהפולחן הדורי הקדום הוחלף בפולחנו של [[דיוניסוס]]. לאחר מכן יזם קליסתנס את [[מלחמות הקודש של דלפי|מלחמת הקודש הראשונה]] (590 לפנה"ס) נגד העיר קריסה לאחר שהפרה את ההסכמים הדתיים בקשר ל[[דלפיאורקל מדלפי]].

באותן שנים התפתחו בסיקיון ה[[מסחר]] וה[[תעשייה]] שפרסמו אותה. פסלים וציירים שחייוסיקיונים בה,העניקו נתנו להלעיר את הבכורה ביוון בעיצוב [[עץ (חומר גלם)|עץ]] ובעבודה על [[ברונזה]]. שרידים מעבודות אלה ניתן לראות עוד בימינו בעיר [[אולימפיה]]. [[כלי חרס|כלי החרס]] שלה, שדמו לתוצרת הקורינתית, יוצאו עד לצפון [[איטליה]] ול[[אטרוסקים]]. ההתפתחות ה[[כלכלה|כלכלית]] הביאה לצמיחה של שכבה חדשה של מתעשרים מקרב השכבות הפשוטות, שיחד עם התעשרותם החלו לדרוש גם יותר אחריות בניהול העיר.

לאחר נפילת שליטיה הטיראנים, (בערך בסביבות [[550 לפנה"ס]]), כנראה בעידודה של [[ספרטה]], הוחזרה בסוף המאה השישית לפנה"ס העליונות הדורית בעיר. העיר הצטרפה ל[[הליגה הפלופונסית|ליגה הפלופונסית]], כאשר ספרטה, או שכנתה של סיקיון, קורינתוס קובעים בה לחילופין את המדיניות.

במהלך [[המאה ה-4 לפנה"ס]] חזרו הטיראניהטיראנים לשלוט בסיקיון וב-[[369 לפנה"ס]] נכבשה העיר על ידי [[תבאי]] במהלך מלחמה של זו בליגה הפלופנסיתהפלופונסית, ואיושה בכוחותבחיל תבאייםמצב תבאיי. במהלך שנים אלו הגיעה סיקיון לשיאה כמרכז תרבותי ביוון, האסכולתאסכולת ה[[ציור]] סיקיונית הייתה מעוטרת תהילה, ומשכה אליה כמה מטובי הציירים של התקופתהתקופתה. ואמנותאמנות הפיסול שלה, כפי שהתשקפהשהשתקפה בעבודותיהם של [[ליסיפוס]] ותלמידיו, הגיע לרמות הגבוהות ביותר ביוון בתקופה זו.

ב-367/6 לפנה"ס השתלט על העיר הטיראן אפרון,. ב-303 לפנה"ס נכבשה על ידי [[דמטריוס פוליורקטס]], ונבנתה מחדש תחת השם דמטריוס. במהלך המאה השלישית לפנה"ס שלטו בה רודנים שנתמכו על ידי [[מוקדון]], עד לשחרורה על ידי אחד מאזרחיה [[ארטוס]] ב251 לפנה"ס. ארטוס, שפחד מהשתלטות [[אנטיגונוס גונטס]], מלך מוקדון, על העיר, צירף אותה ל[[הליגה האכאית|ליגה האכאית]].

ההרס של [[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]] על ידי ה[[רומא העתיקה|רומים]] ב-146 לפנה"ס הביאה לסיקיון גידול בשטחה ואת הנשיאות על המשחקים הפן הלנים שנערכו ב[[מצר קורינתוס]]. בזמנו של [[קיקרו]] ידוע שהעיר הייתה נתונה בחוב כספי גדול. שגשוגם של הערים [[פטרס]] וקורינתוס המחודשת תחת השלטון הרומי הביאה לשקיעת העיר, וב-[[150]] לספירה הנוצרית היא מתוארת ככמעטכעיר נטושהעל סף נטישה מוחלטת.