ויקיפדיה

קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 30:
| מפה=
|שם=קרב מגידו}}
'''קרב מגידו''' הוא [[קרב]] שנערך ב[[המאה ה-15 לפנה"ס|מאה ה-15 לפנה"ס]]{{הערה|1=קיימות מחלוקת רבות בין החוקרים לגבי התאריך המדויק, במשך השנים הועלו מספר תאריכים במחקר בהם-בה: 1468, ו-1479 1479לפנה"ס}} בין [[תחותמס השלישי]] מלך[[פרעה]] [[מצרים העתיקה|מצרים]] וברית של ערי[[עיר מדינה|ערי-מדינה]] [[כנען|כנעניות]] וסוריותב[[לבנט]] בראשות [[מלך]] [[קדש (ארנת)|קדש]], אשר שכנה על גדות [[נהר]] ה[[אורונטס]], ובתמיכת [[ממלכת מיתני]].{{הערה|רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, כרך 7 עמוד 98}}
 
הדיווח ההיסטוריה[[היסטוריה|היסטורי]] היחיד שבידינו הוא זה של הצד המצרי, כפי שמופיע במספר [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] - החשובות שבהן היא כתובת שנחקקה על גבי [[מקדש]] [[אמון (אל)|אמון]] ב[[כרנך]] ו[[אסטלה]] שנתגלתה ב[[נוביה]].{{הערה|1=Pritchard, pp. 235-238}}
 
== הרקע הפוליטי והמסע אל מגידו ==
פרעוני ‫[[פרעוני מצרים#השושלת ה-18|פרעוני השושלת ה-18]]‬ ערכו מספר מסעות כיבושמלחמה ב[[סוריה]] וב[[ארץ ישראל]]בלבנט.{{הערה|1=פולוצקי, עמ' 17}} המקורות המצרים לא מספקים לנו מידע מדויק באשר להתרחשויות הפוליטיות ערב מסעו של תחותמס למגידו. כל שאנו יודעים הוא, כי ככל הנראה מספר ערי -מדינה סוריותבכנעו וכנעניותוב[[הסהר מרדוהפורה|סהר הפורה]] [[מרד]]ו במצרים ויצרו ברית נגדה בראשות מלך קדש אשר על נהר האורונטוס.{{הערה|1=Pritchard, עמ' 235-236}}▼
 
בשנת 22 למלכו, יצא תחותמס השלישי למסע נגד ברית המלכים המורדים. צבאו יצא ממצודתמ[[מבצר|מצודת]] [[גבול]] בשם ת'ארו. משםולאחר המשיךעשרה לעזהימי ואחרצעידה כךהגיע ל[[עזה]]. למחרת המשיכו למקום הנקרא [[יחם]] - ככל הנראה באזור צפון [[השרון]], לשם הגיעו כעבור יום צעידה נוסף.{{הערה|1=לדיון מקיף על זיהוי הדרכים הנידונות, ותחנות העצירה ראה פולוצקי עמ' 19 ואילך, ו[[יוחנן אהרוני]], עמ' 125-127}}.{{הערה|שם=ואלך|[[יהודה ואלך]], '''אתרי קרבות בארץ ישראל''', [[הוצאת כרטא]], [[ירושלים]], 2000, עמ' 161-162}}▼
▲פרעוני ‫[[פרעוני מצרים#השושלת ה-18|השושלת ה-18]]‬ ערכו מספר מסעות כיבוש ב[[סוריה]] וב[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=פולוצקי, עמ' 17}} המקורות המצרים לא מספקים לנו מידע מדויק באשר להתרחשויות הפוליטיות ערב מסעו של תחותמס למגידו. כל שאנו יודעים הוא, כי ככל הנראה מספר ערי מדינה סוריות וכנעניות מרדו במצרים ויצרו ברית נגדה בראשות מלך קדש אשר על האורונטוס.{{הערה|1=Pritchard, עמ' 235-236}}
 
ביחם ערך תחותמס מועצת מלחמה בה נידונו דרכי התקדמות אפשריים אל מחנה המורדים שנמצא ב[[עמק יזרעאל]], בקרבת העירה[[עיר]] מגידו. על פי הטקסטה[[טקסט]] המצרי, שרי המלחמה של תחותמס הציעו שתי דרכים עוקפות, צפונית ודרונית למגידו, אך תחותמס הימר על דרך שלישית, ישירה ומסוכנת יותר דרך [[נחל עירוןדרך|דרכים]], בתקווה שכוחות הברית לא יצפו לועוקפות למגידו:{{הערה|שם. =ואלך}}▼
▲בשנת 22 למלכו, יצא תחותמס השלישי למסע נגד ברית המלכים המורדים. צבאו יצא ממצודת גבול בשם ת'ארו. משם המשיך לעזה ואחר כך למקום הנקרא יחם - ככל הנראה באזור צפון השרון.{{הערה|1=לדיון מקיף על זיהוי הדרכים הנידונות, ותחנות העצירה ראה פולוצקי עמ' 19 ואילך, ו[[יוחנן אהרוני]], עמ' 125-127}}.
# '''דרך צפונית''' - עברה בו[[ואדי מילק]] ובקרבת [[תל יקנעם|יקנעם]].
# '''דרך דרומית''' - עברה ב[[עמק דותן]] ובקרבת [[תענך]].
אך תחותמס בחר בדרך השלישית והמרכזית שעברה ב[[נחל עירון]]. דרך זאת, אשר הובילה ישירות למגידו נחשבה לקצרה יותר, אך גם למסוכנת יותר. תחותמס הניח כי בדומה לעיצת שרי המלחמה שלו לבחור את אחת משתי הדרכים, כך גם יניחו אויביו ויציבו שם את צבאם כנגדו. לכן בתקווה שכוחות הברית לא יצפו לו בחר בנתיב המרכזי.
 
שלושה ימים לאחר שהגיעו ל[[יחם]]ליחם, יצא [[צבא מצרים העתיקה|הצבא המצרי]] צפונה לעבר מגידו. כשהגיעו ל"ערונה" (תל ערה) שנמצאה מרחק מספר ק"מ מדרום לעירלמגידו, הקימו המצרים [[בסיס צבאי|מחנה]] ונערכו להתקפהל[[התקפה (צורת קרב)|התקפה]] מכיוון דרום-מערב.{{הערה|שם=ואלך}}{{הערה|יובל גדות, דוד אילן, אלי ינאי, יותם סופר, '''שתי מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ליד תל ערה''', [[קדמוניות]], 137, ,2009, עמוד 26}}▼
▲ביחם ערך תחותמס מועצת מלחמה בה נידונו דרכי התקדמות אפשריים אל מחנה המורדים שנמצא בקרבת העיר מגידו. על פי הטקסט המצרי, שרי המלחמה של תחותמס הציעו שתי דרכים עוקפות, צפונית ודרונית למגידו, אך תחותמס הימר על דרך שלישית, ישירה ומסוכנת יותר דרך [[נחל עירון]], בתקווה שכוחות הברית לא יצפו לו שם.
 
== מהלך הקרב ==▼
▲שלושה ימים לאחר שהגיעו ל[[יחם]], יצא הצבא המצרי צפונה לעבר מגידו. כשהגיעו ל"ערונה" (תל ערה) שנמצאה מרחק מספר ק"מ מדרום לעיר הקימו המצרים מחנה ונערכו להתקפה.{{הערה|יובל גדות, דוד אילן, אלי ינאי, יותם סופר, '''שתי מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ליד תל ערה''', [[קדמוניות]], 137, ,2009, עמוד 26}}
ביום שלמחרת, תקף הצבא המצרי את המורדים בעמק הצר מאחורי מגידו, במקום בו לא יכלו ה[[מרכבה (רכב)|מרכבות]] של צבא הברית תמרן (אין בידינו פרטים מדויקים על מהלך הקרב עצמו). המקור המצרי מוסר כי ההתקפה המצרית בהנהגת המלך הצליחה - המורדים נשברו והחלו לנוס לעבר מגידו, כשהם מותירים מאחוריהם את מרכבותיהםמרכבות, [[סוס הבית|סוסיהם]], זהבם[[זהב]]ם ורכושםו[[רכוש]]ם. החיילים המצרים פשטו על מחנה האויב והחלו לבוז שלל, ובכך אפשרו למורדים [[נסיגה והשהייה|לסגת]] אל תוך העיר מגידו ולהתבצרו[[ביצורים|להתבצר]] בה במקום לרדוף אחריהם לתוך העיר ולחסלם באותו היום. ▼
 
תחותמס הטיל על העיר [[מצור]] שנמשך שבעה חודשים ובסופו היא [[כניעה|נכנעה]]. השליטיםה[[ראש מדינה|שליטים]] המורדים [[שבועת אמונים|נשבעו אמונים]] לתחותמס, נתנוהעבירו לו [[מס]] כבד בזהב וברכוש ולבסוף הורשו לשוב לעריהם.▼
▲== מהלך הקרב ==
 
== תוצאות ==▼
▲ביום שלמחרת, תקף הצבא המצרי את המורדים (אין בידינו פרטים מדויקים על מהלך הקרב עצמו). המקור המצרי מוסר כי ההתקפה המצרית בהנהגת המלך הצליחה - המורדים נשברו והחלו לנוס לעבר מגידו, כשהם מותירים מאחוריהם את מרכבותיהם, סוסיהם, זהבם ורכושם. החיילים המצרים פשטו על מחנה האויב והחלו לבוז שלל, ובכך אפשרו למורדים לסגת אל תוך העיר מגידו ולהתבצר בה במקום לרדוף אחריהם לתוך העיר ולחסלם באותו היום.
[[קובץ:Thutmose III at Karnak.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט ממקדש [[כרנך]] המתאר את [[תחותמס השלישי]] משסע את אויביו ה[[כנען|כנענים]] שנשבו בקרב מגידו.]]▼
על פי המקורות המצריים הניצחוןה[[ניצחון]] היה מוחץ ומושלם. בעקבות ניצחונו הקים תחותמס השלישי מערך מנהלי-שלטוני בכנען. הוא השאיר את השלטון הישיר על הערים בידי השלטיםהשליטים המקומיים, אולם מספר ערים הופקעו והוקמו בהם מרכזים שלטוניים ישירים של מצרים. העיר ששימשה כמרכז השלטון המצרי בכנען הייתה [[עזה]], במקביל הופקעו ערים נוספות ביניהן: [[יפו]], [[בית שאן]], [[ינועם]] בעבר הירדן, [[כומידו]] ב[[בקעת הלבנון]], ובחוףוב[[חוף]] הפיניקיה[[פיניקים|פיניקי]] [[צומור]] ואולזה.{{הערה|מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 99}}▼
 
בשנים שלאחר קרב מגידו ערך תחותמס מסעות לאזור הלבנט כמעט בכל שנה משנות מלכותו.{{הערה|1=Pritchard עמ' 234 וראה טקסטים על מסעותיו האחרים -שם עמ' 238-241, ודיון על זיהוי גאוגרפי של המקומות אותם כבש - אהרוני, עמ' 127–135}}▼
▲תחותמס הטיל על העיר מצור שנמשך שבעה חודשים ובסופו היא נכנעה. השליטים המורדים [[שבועת אמונים|נשבעו אמונים]] לתחותמס, נתנו לו מס כבד בזהב וברכוש ולבסוף הורשו לשוב לעריהם.
 
▲== תוצאות ==
▲[[קובץ:Thutmose III at Karnak.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט ממקדש [[כרנך]] המתאר את [[תחותמס השלישי]] משסע את אויביו ה[[כנען|כנענים]] שנשבו בקרב מגידו.]]
▲על פי המקורות המצריים הניצחון היה מוחץ ומושלם. בעקבות ניצחונו הקים תחותמס השלישי מערך מנהלי-שלטוני בכנען. הוא השאיר את השלטון הישיר על הערים בידי השלטים המקומיים, אולם מספר ערים הופקעו והוקמו בהם מרכזים שלטוניים ישירים של מצרים. העיר ששימשה כמרכז השלטון המצרי בכנען הייתה [[עזה]], במקביל הופקעו ערים נוספות ביניהן: [[יפו]], [[בית שאן]], [[ינועם]] בעבר הירדן, [[כומידו]] ב[[בקעת הלבנון]], ובחוף הפיניקי [[צומור]] ואולזה.{{הערה|מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 99}}
 
▲בשנים שלאחר קרב מגידו ערך תחותמס מסעות לאזור כמעט בכל שנה משנות מלכותו.{{הערה|1=Pritchard עמ' 234 וראה טקסטים על מסעותיו האחרים -שם עמ' 238-241, ודיון על זיהוי גאוגרפי של המקומות אותם כבש - אהרוני, עמ' 127–135}}
 
==לקריאה נוספת==
שורה 71 ⟵ 72:
*[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/megiddobattle.htm תיאור של קרב מגידו], באתר [[קיבוץ רשפים]] {{אנגלית}}
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{מגידו}}
[[קטגוריה:מלחמות בארץ ישראל|מגידו]]▼
 
[[קטגוריה:מצורים|מגידו]]▼
[[קטגוריה:מצרים העתיקה]]
▲[[קטגוריה:מצורים|מגידו]]
[[קטגוריה:התקופה העתיקה בארץ ישראל]]
▲[[קטגוריה:מלחמות בארץ ישראל|מגידו]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קרב_מגידו_(המאה_ה-15_לפנה%22ס)"