ברטה אורדנג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eyal :) (שיחה | תרומות)
מ ←‏ביוגרפיה: הקישור הפנה לאדם אחר
Eyal :) (שיחה | תרומות)
←‏ביוגרפיה: תיקון שנת פתיחת הגלריה (מצאתי ב"דבר" פרסומים על תערוכות כבר ב-1958)
שורה 1:
[[קובץ:Urdang-1987-1.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|ברטה אורדנג בגלריה שלה בניו יורק]]
'''ברטה אורדנג''' (ב[[אנגלית]]: '''Bertha Urdang''';{{כ}} [[1912]] – [[22 בפברואר]] [[2001]]{{הערה|1=תאריך הפטירה המדויק ע"פ האמור ב[http://joshuaneustein.com/texts/texts_bertha.php אתר של יהושע נוישטיין] {{אנגלית}}.}}) הייתה [[אספנות|אספנית]] ובעלת [[גלריה|גלריות]] [[אמנות]] [[ישראלי]]ת ילידת [[אנגליה]]. חשיבותה של אורדנג הייתה בעידוד וטיפוח האמנות המופשטת וה[[אמנות מושגית|מושגית]] בישראל וכן בפרסום והפצת האמנות הישראלית ב[[ארצות הברית]].
 
==ביוגרפיה==
שורה 7:
בירושלים עבדה בשגרירות הפרסית. תקופה מסוימת אף עבדה כקצינת מודיעין ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]]. בין התפקידים הנוספים שמילאה היה ניהול משרד האינפורמציה הציונית בלונדון וכן ניהול חגיגות חצי היובל של [[האוניברסיטה העברית]], שנערכו ב-[[1950]].
 
בשנת [[19591958]] פתחה אורדנג בשיתוף עם שמואל אנגל (מלאכי) את "[[גלריה רינה]]", שפעלה בתחילה ברחובב[[רחוב שלומציון המלכה]] בירושלים. הייתה זו הגלריה המודרנית העיקרית בעיר, והיא היוותה אלטרנטיבה לאמנות שנוצרה באותה עת ב"[[בצלאל]]". הגלריה הציגה את האמנות ה[[אוונגרד]]ית ה[[אמנות מופשטת|מופשטת]] של אותה עת, כגון ציוריו של [[רפי לביא]], [[אריה ארוך]] ואחרים. [[מיכה אולמן]] תיאר ב-[[1993]] את חוויותיו כצופה בגלריה: "זה היה המקום היחיד בירושלים בו אפשר היה לראות [[יוסף זריצקי|זריצקי]], [[יחזקאל שטרייכמן|שטרייכמן]], אריה ארוך, [[אביבה אורי]], רפי לביא ואחרים. זה היה חידוש בשבילי, מאוד שונה ממה שלימדו אז בבצלאל..."{{הערה|1=ראו: '''[[סטודיו (כתב עת)|סטודיו]]''', מס' 56, ספטמבר 1994, ללא מספרי עמודים.}}
 
במהלך [[שנות השבעים של המאה העשרים|שנות השבעים]] נסגרה הגלריה ואורדנג היגרה לארצות הברית, שם פתחה גלריה חדשה ובה הציגה אמנות ישראלית. בין האמנים שהציגו בגלריה היו [[נחום טבת]], [[יהשע נויישטן]], [[מיכאל גיטלין]] [[משה קופפרמן]] ואמנים נוספים. פעילות הגלריה תרמה לפרסום של האמנות המושגית הישראלית בארצות הברית.