קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9:
|תמונה=[[תמונה:תל מגידו.JPG|250px]]
|כיתוב=צילום אווירי של [[תל מגידו]]
|תאריך התחלה=[[המאה ה-15 לפנה"ס]]:{{ש}} '''משך המסע''': 24 ימים{{ש}}'''משך ה[[קרב]]''': יום אחד{{ש}}'''משך ה[[מצור]]''': שבעה חודשים
|תאריך סיום=
|קרב/מלחמה=
|קרב לפני=
|קרב אחרי=
|מקום=[[עמק יזרעאל]] למרגלות [[תל מגידו|מגידו]], ישראל[[כנען]]
|עילה=[[מרד]] ברית [[עיר-מדינה|ערי-מדינה]] כנעניות נגד [[מצרים העתיקה|מצרים]], בתמיכת [[ממלכת מיתני]]
|עילה=
|תוצאה=ניצחון מצרי וחיזוק השליטה המצרית ב[[לבנט]], הקמת מערך מנהלי-שלטוני מקומי הכפוף ישירות למצרים
|תוצאה=ניצחון מצרי
|טריטוריות=
|קואורדינטות=
|צד ראשון=[[מצרים העתיקה|מצרים]]
|צד שני=[[כנען]]<br />{{ש}}[[קדש (ארנת)|קדש]]<br />{{ש}}[[תל מגידו|מגידו]]<br />{{ש}}[[מיתני]]
|ראש מדינה ראשון=[[תחותמס השלישי]]
|ראש מדינה שני=מלך קדש{{ש}}מלך מגידו
|מפקד ראשון=[[תחותמס השלישי]]
|מפקד שני=מלך קדש
|כוח ראשון=הערכה בין 10,000 - 20,000 חיילים
|כוח שני=לא ידוע (ההערכה10,000 היא- שמספר15,000 נמוךבהתאם מןלהערכות הכוחות המצריםהחוקרים)
|צד ראשון-אבידות=לא ידוע
|צד שני-אבידות=8,300 חיילים נהרגו,הרוגים ו-340 שבויים
|הערות=
|מפה={{ממי}}
שורה 35:
 
==הרקע הפוליטי והמסע אל מגידו==
[[פרעוני מצרים#השושלת ה-18|פרעוני השושלת ה-18]]‬ ערכו מספר מסעות מלחמה בלבנט.{{הערה|שם=hebrewRTL-c|פולוצקי, עמ' 17.}} המקורות המצרים לא מספקים מידע מדויק באשר להתרחשויות הפוליטיות ערב מסעו של תחותמס למגידו. כל שידוע הוא, כי ככל הנראה לאחר עלייתו לשלטון של תחותמס השלישי, החליטו מספר ערי-מדינה בכנען וב[[הסהר הפורה|סהר הפורה]] [[מרד|למרוד]]ו במצרים ויצרו ברית נגדה בראשות מלך קדש אשר על נהר האורונטוסהאורונטס. אל אותה הברית הצטרף גם מלך מגידו, אשר עירו המבוצרת שלטה על [[דרך הים]] שעברה בסמוך. למרות שהטקסט המצרי אינו מפרט את גודל ה[[צבא]] של המורדים, [[מחקר|חוקרים]] משערים כי גודלו הגיע לכדי 10,000 - 15,000 [[חייל]]ים, אשר כללו [[חיל רגלים]] ו[[מרכבה (רכב)|מרכבות]].{{הערה|1=Pritchard, עמ' 235-236.}}{{הערה|שם=קרבות מגידו|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. [[2002]], p.17. ISBN 978-0472067398.}}
 
בשנת 22 למלכו, ביוםגייס תחותמס בין צבא בין 10,000 ל-20,000 חיילים אשר כלל חיל רגלים ומרכבות, וביום ה-25 של החודש הרביעי של העונה השנייה{{הערה|שם=hebrewRTL-d|לאחר המרה מלוח השנה המצרי ל[[הלוח הגרגוריאני|גרגוריאני]] תחילת המסע לעבר כנען החלה ב-3 במאי.}} יצא תחותמסלמסע השלישי למסעמלחמה נגד ברית המלכים המורדים. צבאו יצא מ[[מבצר|מצודת]] [[גבול]] בשם ת'ארו, בחלקה המזרחי של [[הדלתא של הנילוס|דלתת הנילוס]], ולאחר עשרה ימי צעידה הגיע ל[[עזה]].{{הערה|שם=hebrewRTL-e|12 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}} למחרת המשיכו למקום הנקרא [[יחם]] - ככל הנראה באזור צפון [[השרון]], לשם הגיעו כעבור 11 ימי צעידה נוספים.{{הערה|שם=hebrewRTL-f|24 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-g|לדיון מקיף על זיהוי הדרכים הנידונות, ותחנות העצירה ראה פולוצקי עמ' 19 ואילך, ו[[יוחנן אהרוני]], עמ' 125-127.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-h|[[יהודה ואלך]], '''אתרי קרבות בארץ ישראל''', [[הוצאת כרטא]], [[ירושלים]], 2000, עמ' 161-162.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-i|[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/texts/the_battle_of_megiddo.htm תרגום תיאור הקרב מהכתובת במקדש אמון בכרנך], באתר קיבוץ רשפים.}}
 
חוקרים נדרשו לפתרון סוגיית הזמן אשר נדרשה לצבא מצרים לגמוע את המרחק שבין עזה ליחם העומד על 128 ק"מ, כמחצית מהמרחק בין ת'ארו לעזה (240 ק"מ). על פי המקורות המצרים נדרשו לצבאו של תחותמס 11 ימים על מנת לגמוע כמחצית מהמרחק אשר גמעו עם צאתם לכיוון עזה בעשרה ימים. סוגיה זאת ניתן להסביר על ידי "התעכבותו" של תחותמס בהכנעת ערים כנעניות אחרות באזור, דוגמת [[תל גזר|גזר]] ו[[יפו]].{{הערה|Cline,שם=קרבות Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. [[2002]], p.17. ISBN 978-0472067398.מגידו}}
 
ביחם ערך תחותמס מועצת מלחמה בה נידונו דרכי התקדמות אפשריים אל מחנה המורדים שנמצא ב[[עמק יזרעאל]], בקרבת ה[[עיר]] מגידו. על פי ה[[טקסט]] המצרי, שרי המלחמה של תחותמס הציעו שתי [[דרך|דרכים]] עוקפות למגידו:{{הערה|שם=hebrewRTL-h}}
שורה 51:
 
==מהלך הקרב==
נראה כי הימורו של תחותמס הצליח; הכנענים לא ציפו לבואו של הצבא המצרי מכיוון נחל עירון, שכן עיקר צבאם נערך באזור תענך וואדי מילק. הצבא המצרי תקף את הכח הקטן של המורדים אשר הושאר באזור מגידו בעמק הצר מאחורי העיר, במקום בו לא יכלו ה[[מרכבה (רכב)|מרכבות]]המרכבות של צבא הברית [[יסוד התנועה (אסטרטגיה)|לתמרן]]. אין בידינו פרטים מדויקים על מהלך הקרב עצמו, אולם נראה כי לאחר חציית עינות קיני פיצל תחותמס את צבאו לשתי זרועות; זרוע אחת תקפה מכיוון דרום-מזרח, מהגבעה הדרומית לעינות קיני, בעוד שהשנייה מכיוון צפון-מערב למגידו. המקור המצרי מוסר כי ההתקפה המצרית בהנהגת המלך הצליחה - המורדים נשברו והחלו לנוס לעבר העיר, כשהם מותירים מאחוריהם את מרכבותיהם, [[סוס הבית|סוסיהם]], [[זהב]]ם ו[[רכוש]]ם. מגיני מגידו סירבו לפתוח את [[שער העיר|שערי העיר]] ומשכו את הכנענים הנמלטים מעל ל[[חומה|חומות]].{{הערה|שם=hebrewRTL-n|[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/megiddobattle.htm תיאור של קרב מגידו], באתר קיבוץ רשפים.}}
 
החיילים המצרים פשטו על מחנה האויב והחלו לבוז שלל, ובכך אפשרו למורדים [[נסיגה והשהייה|לסגת]] אל תוך מגידו ו[[ביצורים|להתבצר]] בה במקום לרדוף אחריהם לתוך העיר ולחסלם באותו היום.{{הערה|שם=hebrewRTL-i}}{{הערה|שם=קרבות מגידו|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, pp.20-21. ISBN 978-0472067398.}}
 
בתום הקרב ערכו המצרים מניין של הרכוש והשבויים שנלקחו בחיים על ידי קטיעת [[כף יד|כפות ידיהם]].{{הערה|שם=hebrewRTL-i}} לאחר מכן הטילו על העיר [[מצור]] שנמשך שבעה חודשים שבסופו היא [[כניעה|נכנעה]].{{הערה|שם=קרבות מגידו}} ה[[ראש מדינה|שליטים]] המורדים [[שבועת אמונים|נשבעו אמונים]] לתחותמס, העבירו לו [[מס]] כבד בזהב וברכוש ולבסוף הורשו לשוב לעריהם.
 
==תוצאות==