ויקיפדיה

הכתב העברי הקדום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
מ תקלדה
שורה 199:
|
קובץ:Tel-Zayit-Stone-Inscription.jpg#הממצא הקדום ביותר הכתוב באלפבית עברי עתיק, [[אבן תל זית]], המאה ה-10 לפני הספירה
קובץ:Gezer Calendar –- Replica 1.jpg#[[לוח גזר]], המאה ה-10 לפני הספירה (אם כי הכתב הוא פיניקי, ואין בו סממן של וריאציה מקומית-עברית. שפת הכתובת היא [[עברית]])
קובץ:Lmlk-seal impression-h2d-gg22 2003-02-21.jpg#[[חותמות למלך]], מאות [[המאה ה-8 לפנה"ס|8]] – [[המאה ה-9 לפנה"ס|9 לפני הספירה]]
קובץ:Ostraca House samaria.jpg#[[חרסי שומרון]], אמצע המאה ה-8 לפנה"ס
שורה 247:
ספרי ה[[מקרא]] שנוצרו, גובשו או נערכו קודם ל[[תקופת בית ראשון]] ובמהלכה, נכתבו אל נכון ב'''כתב העברי הקדום''' אשר היה הכתב היחיד לכתיבת שפת תושבי [[ממלכת יהודה]] ותושבי [[ממלכת ישראל]] באותה העת.{{ביאור|שם=אשורי בחז"ל|1=אם כי ישנן גישות מסורתיות האוחזות בדעה לפיה התורה או [[לוחות הברית]] נכתבו במקורם (בעת [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]], לפי הגישה המסורתית) בכתב המרובע (המכונה במקורות הרבניים: "כתב אשורי"). גישה זו צמחה מבעיה תאולוגית; מאחר שה[[הלכה]] ה[[יהדות|יהודית]] מייחסת [[קדושה (יהדות)|קדושה]] לכתב המרובע, כיצד ייתכן שתהיה קדושה לכתב שהוא אינו הכתב המקורי, אלא חידוש מאוחר? ויתרה מזאת, לכתב העברי הקדום, המקורי לכאורה, אין כל קדושה? וכדברי [[שד"ל]]:
{{ציטוטון|1=[...] אין לתמוה אם קצת מחכמי המשנה והתלמוד התקוממו נגד השמועה הזאת, ואמרו: 'כתב זה לא נשתנה כל עיקר', כי הדבר מובן מאליו שהתחכמו להסיר מכשול מלפני ההמון, כי היות תורתנו כתובה בכתב משונה מהכתב אשר בו כתבה משה – יהיה לזרא לחלושי הדעת}}{{הערה|1=שד"ל, במכתב המודפס בסוף החיבור "כרמי שומרון" ל[[רפאל קירכהיים]], עמ' 106 {{גוגל ספרים|1=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA106}}}}}} משום כך הם הציעו שבמקורה נכתבה התורה בכתב המרובע, ובשלב מאוחר יותר (בעקבות חטאי העם, נמנע מהם הכתב המקודש, ועל כן) היא הוחלפה לכתב הפיניקי, ואם כן בבית שני היא "חזרה" לכתב המקורי, המרובע. גישה זו התקבלה כמעט על כל המקורות היהודיים ב[[ימי הביניים]], וגם כיום היא פופולרית ביהדות ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]], אך אפשרות זו של הקדמת השימוש בכתב היהודי המרובע בחצי אלף – אינה מתקבלת על הדעת עם הנתונים הפלאוגרפיים הידועים לנו כיום.}}
ובכך ניתן להסביר [[ביקורת נוסח המקרא#שינויי אותיות|חילופי אותיות]] שנמצאים במקרא הדומים אך ורק בכתב האלפבית העברי הקדום ולא באלפבית העברי המרובע{{ביאור|1=למשל האותיות א/ת מתחלפות באלפבית העברי הקדום (בעיקר ב[[אלפבית שומרוני|ווריאציה השומרונית]]: [[קובץ:אלף ותיו באלפבית שומרוני.jpg|25px]]), ולסיבה זו תולים חוקרי נוסח המקרא למשל את חילופי הכתיב "אצבן"/"תצבן" בין [[נוסח המסורה]] ו[[תרגום השבעים]] (Θασοβὰν) ל{{תנ"ך|בראשית|מו|טז|קצר=כן}}.{{הערה|([[משה צפור]], '''תרגום השבעים לבראשית''', [[אוניברסיטת בר-אילן]], 2005, עמ' 568 {{גוגל ספרים|1=WW4QAQAAIAAJ&q=%D7%AA%D7%A6%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%9F&dq=%D7%AA%D7%A6%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%9F&hl=iw&ei=JVyLTJbXM8eQjAf_voGmBg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CCgQ6AEwAQ}}}}{{ביאור|1=הראשון שהעלה למעשה הצעה זו הוא [[שד"ל]], שהגיע למסקנה לגבי מילים רבות במקרא כי נערכו בהן חילופי אותיות; את חילופי האותיות לא יכול היה להסביר בדמיון באלפבית העברי המודרני, ומשום כך הוא בחר לצדד בדעה התלמודית שבעבר נהג כתב אחר, על אף שבזמנו אימצו כולם, ביהדות ואף בנצרות שמחוצה לה, את הדעה האחרת בתלמוד הטוענת לקדמותו של האלפבית המודרני. ראו: שד"ל, במכתב המודפס בסוף החיבור "'''כרמי שומרון'''" ל[[רפאל קירכהיים]], ט' סיון תרי"א (9 ביוני 1851), [[פדובה]], עמ' 106–109 {{גוגל ספרים|1=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA106}}}}
מבין [[המגילות הגנוזות]] שנמצאו במערות קומראן נמצאו מגילות, המתוארכות למאות 3-2 לפנה"ס, הכתובות בכתב העברי הקדום (ומסומנות על ידי החוקרים: "paleo"). כמו כן בכמה וכמה כתבי יד מקראיים מ[[העת העתיקה]], הן [[עברית|עבריים]] (ב[[אלפבית ארמי|כתב הארמי]], המרובע) והן [[יוונית|יווניים]], נהג הסופר לכתוב באותיות הכתב העברי הקדום את השם "[[אל]]" ({{פ|א}}{{פ|ל}}) או את השם "[[יהוה]]" ({{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}{{פ|ה}}) (ראו תמונה 2).{{ביאור|תופעה זו תוארה כבר על ידי [[הירונימוס]] בהקדמתו ל[[ספר שמואל]] בתרגום ה[[וולגטה]] שלו: "Helmeted Introduction". (תרגום חופשי לעברית: "ואנו מוצאים במגילות יווניות שבידינו כיום את שם-הארבע-אותיות של האל הכתוב באותם אותיות עבריות עתיקות". תרגום לאנגלית באתר [http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf206.vii.iii.iv.html Christian Classics Ethereal Library]<!-- מקור נוסף: http://www.tertullian.org/fathers/jerome_preface_kings.htm -->). ואכן, ב[[המגילות הגנוזות|מגילות הגנוזות]] שנמצאו במערות קומראן ניתן היה להבחין בתופעה זו (ראו תמונה 2).}}{{הערה|1=טוביה וכסלר, '''צפונות במסורת ישראל''', [[הוצאת ראובן מס]], 1968. עמ' 131 [http://books.google.co.il/books?ei=2J7BTPGXJJG84AavuJmqDA&ct=result&id=O2AgAAAAMAAJ&dq=%D7%98+%D7%95%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%A8+%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&q=%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94#search_anchor עמ' 131].}}
ב[[מטבעות החשמונאים|מטבעות]] שהוטבעו על ידי ה[[חשמונאים]] נעשה שימוש באותיות האלפבית העברי הקדום (ראו תמונה 3), ואולי בעקבותיהם, נעשה שימוש במטבעות [[המרד הגדול]] (ראו תמונה 4) וב[[מטבעות בר כוכבא|מטבעות]] [[מרד בר כוכבא]] (ראו תמונה 5) בכתב העברי הקדום, על אף שבאותה העת כבר פשט הכתב הארמי, המרובע.
שורה 255:
כמו גם לאימוץ הכתב הארמי בתקופה הפרסית, בתקופת הבית השני. (לשינוי השפה לעומת זאת אנו עדים על ידי חיבורים שנכתבו בארמית; [[ספר דניאל]] וספר [[ספר עזרא|עזרא ונחמיה]], כמו גם מילים ארמיות (ופרסיות) שחדרו לשאר ספרי המקרא).
 
התייחסות מוקדמת לשינוי הכתב אנו מוצאים בדברי [[אבות הכנסייה]] מהמאות הראשונות לספירה; כך למשל [[אוסביוס מקיסריה|אוסביוס]] (263? – 339–339) כתב ב"כרוניקות" כי [[עזרא הסופר]] החליף את הכתב העברי.{{הערה|1=הנוסח הארמני יצא לאור בספר: '''Eusebii ... Chronicon bipartitum, ex Arm. textu in Lat. conversum, adnotationibus auctum, Gr. fragmentis exornatum, opera J.B. Aucher''', עורך: Mkrtič Augerean, בשנת 1818. [http://books.google.co.uk/books?id=QUsOAAAAQAAJ&pg=PA190 עמ' 190] (עם תרגום ללטינית). לתרגומים באנגלית ראו את תרגומו של Andrew Smith {{כ}}(2008) [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_chronicon_01_text.htm '''Chronicon''', Book 1; ''the Hebrews'', [p125], ואת תרגומו של Robert Bedrosian {{כ}}(2008) [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_chronicon_02_text.htm '''Chronicle''', Book 1; ''the Hebrews'', [41] באתר The Tertullian Project}}
כמו כן, [[הירונימוס]] בהקדמתו ל[[ספר שמואל]] מייחס את החלפת הכתב ל[[עזרא הסופר]].{{הערה|הירונימוס, בבהקדמתו ל[[ספר שמואל]] בתרגום ה[[וולגטה]] שלו: "Helmeted Introduction". (תרגום לאנגלית באתר [http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf206.vii.iii.iv.html Christian Classics Ethereal Library]).}}
 
מסורת זו חוזרת אף בדברי ה[[תנא]]ים וה[[אמורא]]ים,{{הערה|1=למקורות, ראו: ב[[תוספתא]] [[Ss:תוספתא סנהדרין פרק ד הלכה ה|סנהדרין ד ה]]}}, ב{{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}, וב{{ירושלמי|מגילה|א|ט}}. להשוואה סינופטית בין שלושת המקורות ראו [[S:ביאור:הכתב העברי הקדום –- אנתולוגיה|הכתב העברי הקדום – אנתולוגיה]]). לסקירה של הספרות הרבנית בנושא ראו את המאמר ב{{אתר ישיבה|הרב=|נושא=כתב עברי (עתיק)|קישור=http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title{{=}}כתב_עברי_(עתיק)}}.}} המכנים את האלפבית העברי הקדום בשם "כתב עברי",{{הערה|שם=בבלי|{{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}}} "כתב רעץ"{{הערה|{{ירושלמי|מגילה|א|ט}}}} או "כתב ליבונאה",{{הערה|שם=בבלי}} ומייחסים אף הם את חידוש הכתב המרובע יחד עם הטמעת השימוש בלשון הארמית, למעשי [[עזרא הסופר]]: {{ציטוטון|1=אמר [[מר זוטרא]], ואיתימא [[מר עוקבא]]: בתחלה ניתנה [[תורה]] לישראל בכתב עברי (=הכתב הקדום) ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית (=הכתב המרובע) ולשון ארמי }}. שיטה זו היא לפי דעת התנא [[רבי יוסי]] ודעת האמורא [[מר זוטרא]] או [[מר עוקבא]] המוזכרים בשלושת המקורות שהוזכרו לעיל. דעה חולקת מובאת על ידי התנא [[רבי יהודה הנשיא]], לפיו הכתב המרובע הוא הקדום ובו נתנה תורה, ואילו הכתב הפיניקי נקבע רק לאחר שהכתב המקורי "נשתכח" מהיהודים עקב חטאיהם, עד שהוא הוחזר על ידי עזרא.{{ביאור|1=דעה זו אינה מתיישבת עם הנתונים ההיסטוריים והארכאולוגיים, ואף נדחתה על ידי חלק מההוגים הרבניים, וכדברי רבי [[יוסף אלבו]] (1380-1444) {{ציטוטון|1=ואף אם תאמר שהוא (=רבי יהודה הנשיא) חולק בזה, ידוע הוא שאין דברי רבי שהוא יחיד במקום דברי חכמים כלום|2=[[ספר העיקרים]] מאמר שלישי, [http://daat.ac.il/DAAT/mahshevt/ikarim/c7-2.htm#1 פרק ט"ז]}}.}} ואילו התנא [[רבי אלעזר המודעי]] סבור שהכתב המרובע שימש מאז ומעולם, ואילו הכתב הפיניקי מעולם לא היה בשימוש. כמו כן מתאר התלמוד כיצד המשיך הכתב הקדום להיות בשימוש השומרונים: {{ציטוטון|ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש, והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי. מאן הדיוטות? אמר [[רב חסדא]]: [[כותים|כותאי]]. מאי "כתב עברית"? אמר רב חסדא: כתב ליבונאה}}. ואכן, ה[[שומרונים]] המשיכו להשתמש באלפבית העברי הקדום, (והוא עדיין בשימוש אצלם), ואילו את הכתב המרובע, אותו אף הם ייחסו לעזרא – כינו בלעג "כתב עזרא הארור".{{הערה|1=מכתבו של שד"ל המודפס בספרו של רפאל קירכהיים, '''כרמי שומרון''' [http://books.google.co.il/books?id=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA111 עמ' 111].}} אזכור חז"לי נוסף בהקשר של שינוי הכתב הוא הציטוט הבא: {{ציטוטון|אמר [[רבי ירמיה]], ואיתימא, [[רבי חייא בר אבא]]: [[מנצפ"ך]] צופים אמרום}},{{הערה|{{בבלי|שבת|קד|א}}, {{בבלי|ללא=שם|מגילה|ב|ב}}, וב[[מדרש רבה]] בנוסח אחר: {{ציטוטון|אמר [[רבי סימון]] בשם [[רבי יהושע בן לוי]]: "מנצפ"ך צופים אמרום הלכה למשה מסיני". [[רבי ירמיה]] בשם [[רבי חייא בר אבא]] אמר: "מה שהתקינו הצופים"|{{מדרש רבה|בראשית|א|יא}}]}}.}} המתייחס להופעת האותיות הסופיות, שהחלה עם אימוץ הכתב הארמי והשינויים שחלו בכתיבתו, ולא הייתה קיימת קודם לכן בגרסה של האלפבית הקדום. גם ה[[משנה]] {{ציטוטון|כתב עברי, אינו [[טומאת ידיים|מטמא את הידיים]]}}{{הערה|{{משנה|ידים|ד|ה}}}} יכולה להתפרש כמתייחסת לכתב האלפבית הקדום (שעל פי חז"ל אין בו קדושה, בניגוד לכתב המרובע).{{ביאור|שם=אשורי בחז"ל}}
 
אגדה חז"לית אף מייחסת את מקור הכתב המרובע בכתב החידה "מנא מנא תקל ופרסין" המתואר בסיפור [[משתה בלשאצר]] ב[[ספר דניאל]]. על פי אגדת חז"ל זו, הכתובת המדוברת הייתה כתובה בכתב הארמי שלא היה ידוע עד אז, ודניאל בחוכמתו הצליח לפענח אותה, ומאז היא הפכה והתפתחה לכתב האומה הארמית-אשורית ואף היהודית.{{הערה|מקור לאגדה זו: [[תוספתא]] [[s:תוספתא סנהדרין פרק ד הלכה ה|סנהדרין ד ה]]; ובמקבילות: {{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}; {{ירושלמי|מגילה|א|ט}}. אף כי הכתב הארמי התפתח כבר ב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה השמינית לפנה"ס]], מאות שנים לפני זמנם של דניאל ובלשאצר, ובניגוד לנאמר באגדת חז"ל זו.}}
שורה 277:
 
====בעת החדשה====
[[קובץ:Phoenician script –- 1709's Drawing.png|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של [[אלפבית פיניקי|הכתב הפיניקי]] ו[[אלפבית שומרוני|השומרוני]] בספר [[לטינית|לטיני]] משנת [[1709]], '''Dissertationes de proestantia et usu numismatum antiquorum''', של ה[[תאולוג]] ה[[שווייצרי]] אזקייל שפנהיים {{גר|Ezechiel Spanheim}}.]]
{{להשלים|נושא=מדעי הרוח}}
הדים לכתב העברי הקדום נשתמרו במסורות העת העתיקה בדברי הירונימוס וחז"ל, והכתב השומרוני שהיה ידוע לתושבי ארץ ישראל שבימי הביניים ול[[עלייה לרגל|עולי הרגל]] שתרו בה – זוהה עם הכתב העברי הקדום, (על אף שהוא פיתוח מאוחר שלו, ואינו זהה לו למעשה). הדים משובשים שלו הגיעו לשמע האירופאים בשלהי ימי הביניים, אולם רק בראשית [[המאה ה-17]], כשהגיעו לראשונה כתבי יד שומרוניים לאירופה, ניתן היה לחוקרים לעמוד על צורתו לראשונה בצורה ראויה.
שורה 311:
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=הכתב העברי הקדום –- אנתולוגיה|ויקישיתוף=Category:Paleo-Hebrew alphabet|שם ויקישיתוף=אלפבית עברי עתיק|ויקישיתוף 2=Category:Ancient Hebrew inscriptions|שם ויקישיתוף 2=כתובות בכתב עברי עתיק}}
* {{אנצ יהודית|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=1308&letter=A&search=Alphabet|שם=הכתב העברי העתיק}}
* {{לקס לתי|1190|הכתב העברי}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הכתב_העברי_הקדום"