קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) – הבדלי גרסאות

 

==הרקע הפוליטי והמסע אל מגידו==

[[פרעוני מצרים#השושלת ה-18|פרעוני השושלת ה-18]]‬ ערכו מספר מסעות מלחמה בלבנט.{{הערה|שם=hebrewRTL-c|פולוצקי, עמ' 17.}} המקורות המצרים לא מספקים מידע מדויק באשר להתרחשויות הפוליטיות ערב מסעו של תחותמס למגידו. כל שידוע הוא, כי ככל הנראה לאחר עלייתו לשלטון של תחותמס השלישי, החליטו מספר ערי-מדינה בכנען וב[[הסהר הפורה|סהר הפורה]] [[מרד|למרוד]] במצרים ויצרו ברית נגדה בראשות מלך קדש אשר על נהר האורונטס. אל אותה הברית הצטרף גם מלך מגידו, אשר עירו המבוצרת שלטה על [[דרך הים]] שעברה בסמוך. למרות שהטקסט המצרי אינו מפרט את גודל ה[[צבא]] של המורדים, [[מחקר|חוקרים]] משערים כי גודלו הגיע לכדי 10,000 - 15,000 [[חייל]]ים, אשר כללו [[חיל רגלים]] ו[[מרכבה (רכב)|מרכבות]].{{הערה|1=Pritchard, עמ' 235-236.}}{{הערה|שם=קרבות מגידו|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. [[2002]], p.17. ISBN 978-0472067398.}}

 

אך תחותמס בחר בדרך השלישית והמרכזית שעברה ב[[נחל עירון]]. דרך זאת, אשר הובילה ישירות למגידו נחשבה לקצרה יותר, אך גם למסוכנת יותר, היות שהייתה צרה מאוד ולא אפשרה את התפרסות הצבא המצרי. תחותמס הניח כי אם שרי המלחמה שלו העדיפו לבחור את אחת משתי הדרכים המוזכרות לעיל, בוודאי יניחו זאת גם אויביו ויציבו בפתחן את צבאם כנגדו. לכן בתקווה שכוחות הברית לא יצפו לו בחר בנתיב המרכזי.{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.18. ISBN 978-0472067398.}}

 

 

בבוקר למחרת נערכו המצרים ל[[התקפה (צורת קרב)|התקפה]] על מגידו.{{הערה|שם=hebrewRTL-h}}{{הערה|שם=hebrewRTL-m|יובל גדות, דוד אילן, אלי ינאי, יותם סופר, '''שתי מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ליד תל ערה''', [[קדמוניות]], 137, ,2009, עמוד 26.}}{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.19. ISBN 978-0472067398.}}

המקור המצרי מוסר כי ההתקפה המצרית בהנהגת המלך הצליחה - המורדים נשברו והחלו לנוס לעבר העיר, כשהם מותירים מאחוריהם את מרכבותיהם, [[סוס הבית|סוסיהם]], [[זהב]]ם ו[[רכוש]]ם. מגיני מגידו סירבו לפתוח את [[שער העיר|שערי העיר]] ומשכו את הכנענים הנמלטים מעל ל[[חומה|חומות]].{{הערה|שם=hebrewRTL-n|[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/megiddobattle.htm תיאור של קרב מגידו], באתר קיבוץ רשפים.}}

 

 

ה[[ראש מדינה|שליטים]] המורדים [[שבועת אמונים|נשבעו אמונים]] לתחותמס, העבירו את בניהם כ[[בן ערובה|בני ערובה]] למצרים, ולבסוף הורשו לשוב לעריהם.{{הערה|שם=hebrewRTL-h}}

 

==תוצאות==

על פי המקורות המצריים ה[[ניצחון]] היה מוחץ ומושלם. בעקבות ניצחונו הקים תחותמס השלישי מערך מנהלי-שלטוני בכנען. הוא השאיר את השלטון הישיר על הערים בידי השליטים המקומיים, אולם מספר ערים הופקעו והוקמו בהם מרכזים שלטוניים ישירים של מצרים. העיר ששימשה כמרכז השלטון המצרי בכנען הייתה עזה, במקביל הופקעו ערים נוספות ביניהן: יפו, [[בית שאן]], [[ינועם]], [[כומידו]] ב[[בקעת הלבנון]], וב[[חוף]] ה[[פיניקים|פיניקי]] [[צומור]] ואולזה.{{הערה|שם=hebrewRTL-o|מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 99.}}

 

==ראו גם==

* [[כיבוש יפו על ידי צחותי]]