מנהג – הבדלי גרסאות

יש המקשרים בין מנהג ל[[בן אדם|בני אדם]] בלבד, אך אם מנתחים זאת ברובד הראשוני אפשר לייחס גם [[בעלי חיים|לחיות]] מנהגים וטקסים (כגון: [[מחול]] [[חיזור]] אצל [[ציפורים]] ובעלי חיים אחרים). מובן שבני אדם מאופיינים עם מנהגים יותר מורכבים שחלקם אינם מושתתים על יצרים ואינסטנקטים.

 

ב[[ישראל]] יש ל[[מנהג (משפטים)|מנהג]] תוקף משפטי מחייב, ו[[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] מסתמכים עליו, זאת מכוח סעיפים 36 עד 45 של [[המג'לה]]. המנהג מהווה מקור גם ב[[מקורות המשפט הבינלאומי הפומבי|משפט הבינלאומי הפומבי]].

 

{{הפניה לערך מורחב|מנהג (יהדות)}}

ה[[יהדות]] מייחסת ל[[מנהג (יהדות)|מנהג]] חשיבות רבה. ההסתכלות ההלכתית על חלק מהמנהגים שהשתרשו בכלל ישראל היא כבעלי תוקף הלכתי ממש כפי שכתוב ב[[גמרא]] "מנהג דישראל - דינא". ספרים רבים נכתבו לגלות את מקורם של מנהגים, ורבים מגדולי-ישראל טרחו ליישב ולהבין את טעמם של המנהגים.