נאו-קונסרבטיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4:
רובם המוחלט של הפוליטיקאים המזוהים כנאו-קונסרבטיבים הם רפובליקנים.{{ש}}
==עיקרי ההשקפה==
קווי מדיניות החוץ בהם תומכים נאו-קונסרבטיבים, כוללים מלחמה חסרת פשרות בטרור ומאבק נגד משטרים [[עריץ|עריצים]]; שימוש בכוח הצבאי והכלכלי של ארצות הברית על מנת להשפיע על משטרים בעולם להפוך ליותר ליברליים{{הערה|1=עניין השמרנים החדשים בליברליזם שנוי במחלוקת - כאשר ישנם הטוענים שמדובר בכיסוי לדעות גזעניות, שהן בעד [[אימפריאליזם]] אמריקני או ציוני והשתלטות בכח על משטרים הנחשבים אויביהן של ארצות הברית, או של ישראל.}}, דמוקרטים ושומרי זכויות אדם. מנגד, גורמים בשמאל טוענים שהסיבה האמתית לשימוש בכוח צבאי ,איננה שאיפה לקדם [[ליברליזם]] ו[[זכויות האדם|זכויות אדם]], אלא מניעים אחרים, שתכליתם אלימות למען אינטרסים כלכליים.{{מקור}}
 
באופן טיפוסי, על פי דברי חברים שהזדהו עם קבוצה זו, התנועה השמרנית החדשה הוקמה על ידי קבוצת אנשים שבעבר היו מזוהים עם הגישה ה[[ליברליזם|ליברלית]] סוציאליסטית, אפילו [[טרוצקיזם|טרוצקיסטית]] ואשר עברו מהפך אידאולוגי לימין - מרכז. בעיקר הכוונה לקבוצת "[[האינטלקטואלים של ניו יורק]]", שכללה אישים, בדרך כלל יהודים אמריקאים ממוצא מזרח אירופי, שלמדו בשנות הארבעים של המאה העשרים ב[[סיטי קולג' של ניו יורק]], כמו [[נורמן פודהורץ]], [[אירווינג קריסטול]], [[סימור ליפסט]], [[דניאל בל]], [[נתן גלייזר]] ואחרים. בעקבות הקצנת השמאל ב[[שנות ה-60]] והתקפות [[השמאל החדש]], כנגד נשיא ארצות הברית דאז [[לינדון ג'ונסון]] ו[[מלחמת וייטנאם]] ובעיקר, בהיות רובם ככולם כמעט, יהודים, בעקבות התקפות השמאל החדש על ישראל שלאחר [[מלחמת ששת הימים]], התקפות שנראו להם אנטישמיות, שינו אינטלקטואלים אלה את עמדותיהם לכיוון הקו הימני יותר, ומכאן גם הרכיב "נאו" (בלטינית 'חדש') שבשם הקבוצה.