אליהו שלמה זלמן בסאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא אספיק עד אמצע יולי
עריכה, לאור דף השיחה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{אישיות
|שם=אליהו שלמה זלמן בסאן
שורה 5 ⟵ 6:
|כיתוב=
|מדינה=
|תאריך לידה=[[1800]]{{מקור}}
|תאריך פטירה=[[13 בפברואר]] [[1882]]
|מקום לידה=[[אשמיאני]], [[פלך וילנה]]
שורה 11 ⟵ 12:
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]{{הערה|[[אשר ליב בריסק]], חלקת מחוקק ז', ירושלים, תרס"ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36714&st=&pgnum=32 עמ' יג, ב (חלקה ח', שורה ז', קבר מ"ג)]}}
|מקום מגורים=[[ירושלים]]
|כינויים נוספים=8}}}}
|כינויים נוספים=ר׳ זלמן דוקטור{{הערה|על שום שידע פרק בהלכות רפואה. לפי {{קישור כללי|הכותב=אברהם ב. ריבלין|כותרת=ירחון ״בית יעקב״, ירושלים • גליון המאה|כתובת=http://hebrewbooks.org/28275|תאריך=1967|עמודים=43}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[יד יצחק בן-צבי]]|כותרת=קתדרה בתולדות ארץ־ישראל ויישובה|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=pr1tAAAAMAAJ&q=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8&dq=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjy27f7zJ3UAhXFWRQKHazcCAoQ6AEIRzAJ|תאריך=[[1983]]|עמודים=118}}}}
|ידוע בשל=
|ידוע בשל=פתיחת ה[[גיחון]], הקמת [[בית הכנסת החורבה]] ופיתוח מנעול [[קבר רחל]]
|ידועה בשל=
|שנות הפעילות=
שורה 29 ⟵ 30:
|השכלה=
}}
'''אליהו שלמה זלמן בסאן''' ([[1800]]{{מקור}} - [[13 בפברואר]] [[1882]]) היה נפח ידוע בשל פועלו לפתיחת הב[[גיחון]],היישוב הקמתהישן|יישוב [[בית הכנסת החורבההישן]] ופיתוחבירושלים מנעולבמאה [[קברה-19. רחל]].
 
על שום ידיעותיו ב[[רפואה]], כונה '''ר' זלמן דוקטור'''{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=פרופ' [[אפרים לב]] ופרופ' [[זוהר עמר]]|כותרת=רופאים ותרופות בירושלים במאות העשירית עד השמונה־עשרה|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=be3aAAAAMAAJ&q=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8&dq=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjw5diOzZ3UAhUG6RQKHYmiBfQ4ChDoAQgfMAA|תאריך=[[2000]]|עמודים=78}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אברהם בנימין ריבלין, אבידן משיח|כותרת=ונבנתה ארץ על תלה|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=N6IcAAAAMAAJ&dq=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8&focus=searchwithinvolume&q=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8|תאריך=1984|עמודים=64|מידע נוסף=מורשת בהוצאת [[ועד העדה הספרדית בירושלים]] והמרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח ב[[משרד החינוך]] והתרבות}}}}.
 
== רקע ==
[[קובץ:המנעול שעשה אלי זלמן.png|ממוזער|תמונות של המנעול שפיתח]]
בסאן נולד ב[[אשמיאני]] שב[[פלך וילנה]] בשנת [[תק"ס]]{{מקור}} לזאב בן ברוך באש'ס{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Ido Weinerman|כותרת=אליהו שלמה זלמן בסן (באש'ס / באשע'ס) - Eliyahu Shlomo Zalman Bassan (Bashes|כתובת=https://www.geni.com/people/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F-%D7%91%D7%A1%D7%9F/6000000039954674346|תאריך=[[29 בנובמבר]], [[2016]]}}}}.
 
אביו, שהשתייך לאגודת "חזון ציון"{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ר' אליהו זלמן באסאן (כונה ר' זלמן דוקטור)|כתובת=http://www.malon.co.il/article.aspx?id=30556}}}}, הוביל את משפחתו [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]]. אליהו, אחיו, אביהם וסבם הצטרפו לשיירה הראשונה של [[עליית תלמידי הגר"א]]. בשיירה, אשר הייתה בראשותו של רבי [[הלל ריבלין משקלוב]], הפליגו 70 נפשות. משום שהיה בעל ידע ברפואה, טיפל בסאן במהלך המסע בחולים שבשיירה יחד עם סבו{{הערה|שם=שמחה|}}, רבי ברוך רופא{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=יעקב גליס|כותרת=מגדולי ירושלים|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=CRI_AAAAIAAJ&dq=editions%3ABGi52rM2XKsC&focus=searchwithinvolume&q=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8|תאריך=[[1966]]|מידע נוסף=ספרית ראשונים}}}}. בהגיעם ל[[קונסטנטינופול]] (קושטא), סירבו בעלי ה[[אונייה|ספינות]] להמשיך את המסע, ודרשו ערובה כספית כ[[ביטוח]] נגד נזקים ואבדות. לאחר שהומצאה בעבורם ערובה זו, השיירה המשיכה במסעה כל ימות ה[[חורף]], עד שהגיעו בחג ה[[פסח]] ל[[איזמיר]]. בעזרת [[יהדות איזמיר|הקהילה היהודית בעיר]] ערכו את החג ועזבו בצאתו. כאשר עזבו את ה[[נמל]] נתגלתה לפניהם אניית [[שודדי ים]]. [[רב חובל|רבי החובלים]] מיהרו להחזיר את הספינות ל[[חוף]]. אחרי העיכוב הקצר, הגיעה השיירה עד [[ביירות]] ומשם רצו להמשיך דרכם ביבשה באמצעות מורי דרך [[דרוזים]], אלא שהתברר להם כי מדובר [[רצח|רוצחים]] ושודדים{{הערה|שם=טוקטלי|}}.
 
בסיכומו של דבר השיירה המשיכה בדרך הים, עד שלבסוף נחתה בחוף [[עכו]] ב[[ח' באלול]] [[תקס"ח]] ([[1808]]) והשתקעה ב[[צפת]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[אברהם יערי]]|כותרת=מחניים ע"ז, טבת תשכ"ג - תלמידי הגר"א והשתרשותם בארץ|כתובת=http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/newage/yaari_hagra.htm|תאריך=[[7 במרץ]] [[2017]]|עמודים=8-11|מידע נוסף=מכללת הרצוג}}}}. ב[[הגליל|גליל]] באותה העת שררה תקופה קשה: [[מחלות]], [[רעב המוני|רעב]], [[עוני]] וכן [[שוד]] ו[[ביזה]] בימי "[[מרד הפלאחים]]" כנגד שליט [[מצרים]], [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] ובנו [[אבראהים פאשא]]. ב-[[1837]] איבד בסאן את אשתו צירל בת שמואל דיין{{הערה|שם=שמחה|}} ואת שני ילדיו ב[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת האדמה בצפת]]. מסופר שאף הוא כוסה כולו במפולת בניין, והתגלה רק בזכות ידו שבצבצה ונעה בין האבנים. מצפת עבר ל[[חברון]] ולאחר שנתיים הצטרף יחד עם אחיו מנחם שמואל ל[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] ב[[ירושלים]]{{הערה|שם=שמחה|1={{קישור כללי|הכותב=[[שמחה רז]]|כותרת=קובץ הציונות הדתית|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=_r9tAAAAMAAJ&q=13+%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A6%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95&dq=13+%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A6%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjfqaXF1p3UAhUM8RQKHTrbC3UQ6AEIIjAA|תאריך=[[2001]]|עמודים=378-382|מידע נוסף=הוצאת הסתדרות המזרחי, [[הפועל המזרחי]], המרכז העולמי}}}}. בירושלים נישא ב-[[1839]] לאלמנה איטה אסתר אביגיל ואימץ את ארבעת ילדיה - יצחק צדוק, רבקה, משה שלמה ושרה ריבה. לזוג נולדו שלושה ילדים: בלומה, יהושע השל יואל ובת שבע גולדה. בסאן ואחיו התערו בחיי הקהילה בירושלים ולקחו חלק פעיל בהקמת מוסדות ציבוריים כמו המועצה הגדולה הראשונה, חברת ביקור חולים הכללית, [[בית החולים ביקור חולים]] והישיבות 'מדרש אליהו' ו'[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]'{{הערה|שם=שמחה|}}.
 
== קריירה ==
שורה 62 ⟵ 59:
* *{{תדהר|4|1831|אליהו שלמה זלמן בסאן}}
* [http://www.sarabarnea.co.il/wp-content/uploads/2015/05/etmol_238_barnea.pdf על כפות המנעול בקבר רחל - אליהו זלמן באסאן חרש אומן מן היישוב הישן], שרה ברנע, [[עת-מול]] 238, עמ' 10–11.
* [https://israelitombstones.blogspot.co.il/2015/04/21.html סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850]
* {{ynet|משקפת|מאמא רחל: סיור לקבר רחל|4207328|27 במרץ 2012}}
 
== הערות שוליים ==