יער חולדה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←נטיעת היער והקמת חוות הלימוד: הגהת הערת שוליים |
←נטיעת היער והקמת חוות הלימוד: הוספת מקור |
||
שורה 10:
[[בנק אנגלו פלשתינה]] רכש בשנת [[1905]] כ-2,000 דונם באזור חולדה עבור [[התנועה הציונית]]. ב-[[1907]] החלו בנטיעת עצי זית ביער לזכרו של הרצל. [[קרן קיימת לישראל]] הכינה משתלה ב[[לוד]] ומינתה ב-[[1908]] את האגרונום [[משה ברמן]] כאחראי על עבודה זו, שהחל בנטיעות על ידי פועלים ערבים. מעשה זה עורר התמרמרות רבה בקרב פועלים יהודים, שתמהו מדוע יער על שם המנהיג הציוני החשוב ביותר ניטע על ידי פועלים ערבים. כאות מחאה עקרו פועלים מהמושבות באזור את השתילים שנטעו הערבים, אך נטעו אותם מחדש כדי לא לגרום נזק למשתלה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=י' בלוך|שם="מראשית כנרת ודגניה" בתוך|כתב עת=ספר העלייה השנייה (עורכת ברכה חבס, בהשתתפות אליעזר שוחט)|עמ=403|מו"ל=תל אביב: הוצאת עם עובד|שנת הוצאה=תש"ז}}</ref>
המנהל הראשון היה האגרונום [[לואי בריש]], אבל חוסר ניסיונו ותנאי השטח שלא היו מוכרים לו הקשו על עבודת הנטיעות. לכן מתוך 12 אלף שתילי זית נקלטו רק שלושת אלפים. בתום שנה פיטר [[ארתור רופין]] את בריש ושכר את שירותיו של האגרונום [[יצחק וילקנסקי]], לימים מייסד מכון וולקני. וילקנסקי שינה את פניה של חולדה והפך אותה לחוות לימוד. הוא הוסיף לצד כרמי הזיתים עצי בוסתן, חורש ויער, ביניהם עצי שקד, אורנים, שיטים, ברושים וחרובים. הוא זרע שדות פלחה והקים רפת ולול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4152279,00.html|הכותב=רונית סבירסקי|כותרת=יער חולדה: למה הרצל לא גר בבית הרצל?|אתר=Ynet|תאריך=25 בנובמבר 2011}}</ref>
ב-[[1909]] הוקמה במקום חווה [[חקלאות|חקלאית]] ובית גדול למגורי מנהל החווה שהיה אמור לשמש גם כ[[מוזיאון]] הרצל.{{הערה|1=[[מוזיאון הרצל]] הוקם לימים ב[[הר הרצל]].}} בחצר חולדה התיישבו פועלים שעסקו בנטיעות יער הרצל.
| |||