תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספה על בית ספר ומרפאה ראשוניים
תוספת מידע
שורה 12:
'''גֵּיאָה''' הוא [[מושב]] השייך ל[[תנועת המושבים]], שוכן ב[[מישור החוף הדרומי]], 3 ק"מ מדרום-מזרח ל[[אשקלון]] ובסמוך למושבים [[בית שקמה]] ו[[תלמי יפה]]. מקור השם הוא בשמו של הכפר הערבי "[[אל-ג'יה]]" שעל חורבותיו הוקם המושב - המושב הוקם בשנת [[1949]] על ידי עולים ניצולי שואה, יוצאי [[הונגריה]] ו[[צ'כוסלובקיה]]. במהלך השנים התווספו לו עולים יוצאי מדינות נוספות, כמו [[רומניה]], [[פולין]], [[מרוקו]], [[אוסטריה]] ו[[איראן|אירן]] . בשנים מאוחרות יותר הצטרפו למושב משפחות ילידות הארץ.
 
המתישבים הראשונים התמודדו עם בעיות מגורים, פרנסה, חורפים קשים (לרבות הצפות מהגשמים שניתקו את המושב מן החוץ למשך ימים שלמים), חוסר תשתיות בסיסיות כמו מים, חשמל, גז, טלפון וכו'. בשנות החמישים (עד מבצע סיני) סבלו התושבים, כמו תושבי ישובים אחרים בסביבה מגנבות של מסתתנים מעזה ואף מפעילות רצחנית וחבלנית של ה"[[פדאיון]]".
 
בגיאה התקיימו בשנים 1950-1961 מוסדות חינוך (על אף מיעוט תושבים) גן ילדים ובית ספר ממלכתי יסודי. מייסד בית הספר היה המורה והמנהל האגדי, דב אלוני ז"ל, שגם לימד, חינך, ניהל, פיתח את בית הספר לרבות הקמה והנחיה ישירה של חוגי מלאכה, ציור, מוסיקה, דרמה, טיולים ברחבי הארץ וכיו"ב, יחד עם צוות מורים מצומצם , מבוסס בעיקר מבוסס על מרותמורות חיילות. מסיבות של ייעול והקצאותוחוסר תקציבים מצומצמיםתקצוב, נאלץ בית הספר הממלכתי נאלץ בשנת 1961 להסתפח למושביםלבתי ספר אזוריים בישובים בסביבה כמו נהורהבנהורה וניצניםובניצנים. מרפאה משותפת לגיאה ולתלמי יפה נוהלה בידי גב' חוה דוב ז"ל, שהייתה גם אחות המושב וגם פעילה בוועדת התרבות של המושב.
 
מרפאה משותפת לגיאה ולתלמי יפה נוהלה עד שנות השמונים, בידי גב' חוה דוב ז"ל, שהייתה גם אחות המושב וגם פעילה בוועדת התרבות של המושב.
מרבית המשפחות הראשונות התפרנסו בעיקר מרפתות (פרות לחלב) ולולי תרנגולות (ביצים ובשר), אך גם מענפי חקלאות נוספים כגון פרדסים ומטעים, גדולי שדה ירקות ואף חממות פרחים. מעט מאוד משקים במושב מתפרנסים כיום אך ורק מחקלאות, בין השאר בשל התדרדרות מצב החקלאות במדינה. רוב התושבים היום הם בנים ממשיכים או תושבים חדשים שהגיעו מן העיר וממשכים בפרנסתם המקורית.
 
מרבית המשפחות הראשונות התפרנסו בעיקר מרפתות (פרות לחלב) ולולי תרנגולות (ביצים ובשר), אך גם מענפי חקלאות נוספים כגון פרדסים ומטעים, גדולי שדה ירקות ואף חממות פרחים. כיום מעט מאוד משקים במושב מתפרנסים כיום אך ורק מחקלאות, בין השאר בשל התדרדרות מצב החקלאות במדינה. רוב התושבים היום הם בנים ממשיכים ונכדים ממשיכים, או תושבים חדשים שהגיעו מן העיר וממשכיםוממשיכים בפרנסתם המקורית.
[[קובץ:כניסה למושה גיאה.jpg|ממוזער|שלט הכניסה למושב גיאה]]
המושב נמנה על ישובי [[עוטף עזה]], וסבל בשנים שלפני מבצע "צוק איתן", כמו כל הישובים בסביבה מירי רקטי מתוך עזה.
 
בגיאה פועלים מספר מוסדות-שירות לרווחת התושבים, בהם: קופת חולים, מגרש ספורט (שסגור בגלל אחד השכנים הסמוכים לאיזור המגרש{{דרוש מקור}}), אולם ספורט, מועדון, מזכירות וצרכנייה. כמו כן, בשנים האחרונות שופץ בית הכנסת במושב, ונבנו גן ילדים, מגרש ספורט, ושכונה חדשה המכונה "ההרחבה".