מנסרת סנחריב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
||
שורה 1:
[[קובץ:Sennacherib's Prism in the Israel Museum (2).JPG|ממוזער|200px|
[[קובץ:Taylor Prism-1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנסרת טיילור]]
'''מנסרת סנחריב''' היא כינוי ל[[אנלים]] (כרוניקות אשוריות) שנכתבו על גבי [[מנסרה (גאומטריה)|מנסרות]] על ידי סופרי [[האימפריה האשורית החדשה]] לתיאור [[מסע סנחריב בארץ ישראל]] בסוף [[המאה השמינית לפני הספירה]].
מנסרת סנחריב התפרסמה בכך שבמסעו השלישי של סנחריב למערב היא מתארת את מלחמתו ב[[ממלכת יהודה]] עם [[חזקיה]], אירוע המוזכר ב[[מקרא]] בהרחבה ב[[ספר מלכים]], ב[[ספר דברי הימים]] וב[[ספר ישעיה]], ואף נשנה בכתבי [[הרודוטוס]].{{הערה|1='''כתבי הרודוטוס''', חלק שני, [https://docs.google.com/viewer?url=http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos07.pdf סעיף 141 (עמ' 13)]}}
בתואם לכתוב במקרא המנסרה מתארת את כיבושיו בערי יהודה, לעומת זאת כלפי ירושלים נכתב, "וספרתי כשלל. (חזקיהו) עצמו, כציפור בכלוב". ומהעדר תיאור כיבוש, מוכח שהוא כשל בכיבוש ירושלים ככתוב במקרא.
מסעו השלישי של סנחריב נכתב לראשונה חודשים ספורים לאחר תום המסע, בראשית שנת 700 לפנה"ס, במהדורה הקרויה "גליל ראסאם", והוא מופיע לאחר מכן בכל מהדורת האנלים כמעט ללא שינוי. מהדורות ידועות הן:
שורה 13:
==המנסרות השונות וגילויין==
ב-1830 התגלתה על ידי הקונסול הבריטי בעיראק קולונל ר' טיילור המנסרה הראשונה המכונה "מנסרת טיילור" ב[[נינוה]] שהייתה בירתה העתיקה של האימפריה האשורית, כיום צפון עיראק. המנסרה התגלתה בחורבות ארמונו של המלך סנחריב. המוצג נרכש מאלמנתו של הקולונל בשנת 1850 על ידי [[המוזיאון הבריטי]]{{הערה|1=[http://www.britishmuseum.org/explore/highlights/highlight_objects/me/t/the_taylor_prism.aspx המנסרה באתר המוזיאון הבריטי]}}. מנסרה אחרת שוכנת כעת ב[[המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו|מכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו]] והיא הידועה כ'''מנסרת סנחריב''', מנסרה זו נרכשה על ידי [[ג'יימס הנרי ברסטד]] מסוחר עתיקות ב[[בגדד]] בשנת 1919 לטובת אוניברסיטת שיקגו.{{הערה| המוצג ב [http://www.kchanson.com/ANCDOCS/meso/sennprism1.html אתר המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו]}}. מנסרה שלישית שוכנת במוזיאון ישראל בירושלים, המנסרה ניתנה למוזיאון כמתנה על ידי מרים סאקר וג'וי אוונגרלייר מאוסף קבורקיאן{{הערה|'''דברי ימי הארץ, ארכאולוגיה במוזיאון ישראל ירושלים''', עמ' 342}}, והיא פורסמה לציבור רק בשנת 1990{{הערה|1=לינג-ישראל [http://books.google.co.uk/books?id=2nNtAAAAMAAJ&q=Bar-Ilan:+studies+in+assyriology מנסרת סנחריב במוזיאון ישראל] בפרסומי המכון לאשורולוגיה בבר-אילן}}.
שלוש המנסרות הן המנסרות השלמות היחידות עליהן ידוע והכיתוב עליהן כמעט זהה, למעט שינויים קלים. על כל מנסרה יש תאריך המסמל מתי נכתבה ומסתבר שהן נכתבו במרווח של 16 חודשים זו מזו (טיילור ומוזיאון ישראל בשנת 691 לפנה"ס ושל המכון המזרחי ב-689 לפנה"ס). בנוסף למנסרות השלמות ישנן לפחות שמונה מנסרות מקוטעות אחרות עם שימור של חלקים מאותו טקסט, כולן במוזיאון הבריטי, ורוב שבריהן מכילים רק כמה שורות.
| |||