בעל קורא: הבדלי גרסאות

נוספו 980 בתים ,  לפני 4 שנים
המנהג הקדום
(דיוק בתפקיד הסומך (אני מכהן בתפקיד הזה קרוב ל-20 שנה))
(המנהג הקדום)
'''בַּעַל קוֹרֵא''' (או '''בַּעַל קְרִיאָה''') הוא אדם העוסק ב[[קריאה בתורה]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] בפני ציבור המתפללים.
 
לפי ההלכה ראוי שכל אדם ידע לקרוא ב[[ספר תורה]] ללא טעמים, אך בעקבות ריבוי [[עם הארץ|עמי הארצות]] תיקנו [[חז"ל]] שיהיה בכל [[בית כנסת]] אדם שידע לקרוא בתורה{{דרוש מקור}}.
 
בעבר כל אדם שעלה לתורה היה קורא בעצמו את הקריאה, בדורות מאוחרים התבטל נוהג זה. הרב [[צדקיה בן אברהם]] כתב בחריפות נגד ביטול המנהג ב[[יהדות תימן]] עד היום נוהגים כמנהג הקדום.
 
{{ציטוט|תוכן=ותיפח רוחם של חזנים שהעומד לקרות בתורה מברך לפניה ולאחריה והחזן קורא. ועוד פעמים ששותק הקורא ומברך ברכה לבטלה והציבור לא יצאו ידי קריאת שבעה והחזן מברך ששה [פשיטים] לכבוד התורה והוא קלון התורה ועתיד הקדוש ברוך הוא לפרע ממי שיש בידו למחות ואינו מוחה, ובידי אין למחות כי אומרים מנהג אבותינו תורת משה רבינו כמו שכתבת.|מקור=[[שבלי הלקט]] סימן לה|אנגלית=}}
 
[[ספר תורה|ספר התורה]] המשמש לקריאה בתורה מכיל את הטקסט ב[[כתיב חסר]], ללא סימני [[ניקוד]] וללא [[טעמי המקרא]], הקובעים את ההפסקות בקריאה (בדומה ל[[פיסוק]]), ואת נעימת הקריאה. מצב זה הופך את פעולת הקריאה בתורה לפעולה לא פשוטה, שלא די בידיעת [[קריאה]] כדי לעשותה, ונדרשים מומחיות ואימון, שהרוכש אותם קרוי "בעל קורא".