בעל קורא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 21061071 של אבי84 (שיחה) מידע מועיל
ביטול גרסה 21061091 של הלל יערי (שיחה) אין השמטת מידע יעיל
שורה 1:
[[קובץ:ReadingOfTheTorah.jpg|300px|ממוזער|שמאל|קריאת התורה בבית הכנסת. ליד בעל הקורא עומד אדם המסמן לו בידיו את [[טעמי המקרא]].]]
'''בַּעַל קוֹרֵא''' (או '''בַּעַל קְרִיאָה''') הוא אדם העוסק ב[[קריאה בתורה]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] בפני ציבור המתפללים.
 
[[ספר תורה|ספר התורה]] המשמש לקריאה בתורה מכיל את הטקסט ב[[כתיב חסר]], ללא סימני [[ניקוד]] וללא [[טעמי המקרא]], הקובעים את ההפסקות בקריאה (בדומה ל[[פיסוק]]), ואת נעימת הקריאה. מצב זה הופך את פעולת הקריאה בתורה לפעולה לא פשוטה, שלא די בידיעת [[קריאה]] כדי לעשותה, ונדרשים מומחיות ואימון, שהרוכש אותם קרוי "בעל קורא".
 
לפי ההלכה ראוי שכל אדם ידע לקרוא ב[[ספר תורה]] ללא טעמים, אך בעקבות ריבוי [[עם הארץ|עמי הארצות]] תיקנו [[חז"ל]] שיהיה בכל [[בית כנסת]] אדם שידע לקרוא בתורה{{דרוש מקור}}.
 
== מקור ==
בעבר כל אדם שעלה לתורה היה קורא בעצמו את הקריאה, בדורות מאוחרים התבטל נוהג זה. הרב [[אפרים מרגנסבורג]] כתב בחריפות נגד ביטול המנהג, אולם ה[[רא"ש]] כתב שכדי למנוע מריבות בבית הכנסת רשאים שהשליח ציבור יקרא בקול והמברך יקרא בלחש ביחד אתו, כדבריו נוהגים כיום ברוב הקהילות {{הערה| {{שולחן ערוך|אורח חיים|קמא|א}}. ודעת ה[[פרי חדש]] שהמנהג שהחזן קורא אפילו שהעולה בקיא בקריאה}}. ב[[יהדות תימן]] עד היום נוהגים כמנהג הקדום.
 
{{ציטוט|תוכן=ותיפח רוחם של חזנים שהעומד לקרות בתורה מברך לפניה ולאחריה והחזן קורא. ועוד פעמים ששותק הקורא ומברך ברכה לבטלה והציבור לא יצאו ידי קריאת שבעה והחזן מברך ששה [פשיטים] לכבוד התורה והוא קלון התורה ועתיד הקדוש ברוך הוא לפרע ממי שיש בידו למחות ואינו מוחה, ובידי אין למחות כי אומרים מנהג אבותינו תורת משה רבינו כמו שכתבת.|מקור=הרב [[אפרים מרגנסבורג]] מובא בספר [[שבלי הלקט]] סימן לה|אנגלית=}}
 
===== תיקון קוראים =====
[[ספר תורה|ספר התורה]] המשמש לקריאה בתורה מכיל את הטקסט ב[[כתיב חסר]], ללא סימני [[ניקוד]] וללא [[טעמי המקרא]], הקובעים את ההפסקות בקריאה (בדומה ל[[פיסוק]]), ואת נעימת הקריאה. מצב זה הופך את פעולת הקריאה בתורה לפעולה לא פשוטה, שלא די בידיעת [[קריאה]] כדי לעשותה, ונדרשים מומחיות ואימון, שהרוכש אותם קרוי "בעל קורא".
כסיוע לבעל קורא, בעת שהוא מתאמן על קריאתה של [[פרשת השבוע]], משמשהודפס ספר [[תיקון קוראים]], שהואשבו ספר שהטקסטהטקסט המקראי מופיע בו בשתי עמודות, אחת הזהה לטקסט המופיע בספר התורה, והאחרת מכילה את הטקסט יחד עם ניקוד וטעמי המקרא.
 
כסיוע לבעל קורא, בעת שהוא מתאמן על קריאתה של [[פרשת השבוע]], משמש [[תיקון קוראים]], שהוא ספר שהטקסט המקראי מופיע בו בשתי עמודות, אחת הזהה לטקסט המופיע בספר התורה, והאחרת מכילה את הטקסט יחד עם ניקוד וטעמי המקרא.
 
==== סומך ====
כסיוע נוסף, במקרים שבהם הבעל קורא אינו בקיא דיו בהגיית הטקסט המקראי ובסימניו, עומד לידו אחד המתפללים (שנקרא "סומך"), ומאזין בקפדנות ומקרוב לקריאה בתורה. אםומעמיד בעלאותו הקוראעל שוגהטעויותיו. באופןמקובל שמחייב חזרה לאחור,שגם הסומך מסמן או אומר לו על טעותו. אםיהיה בעל הקוראידע שוכחלשוני במקוםמספיק מסויםעל אתמנת ההגייהלדעת אומתי הטעםלתקן. הנכונים, הסומך אומר או מסמן לו אותם.
 
מקובלבעיה לצרףנפוצה סומךבבתי לבעלהכנסת קורא,שהקהל כדי שהוא לבדו יוכל לתקןמקתן את הבעל קורא באופן מיידי וברור, להוציא את קהל המתפללים שלעתים מתקן אתבעל הקורא גם אם אין עילה מספקת לעשות כן (כגון תיקון מזערי בדגשים, או תיקון בטעמי המקרא כשהדבר לא משנה את משמעות המילה), והדבר גורם לקטיעת רצף הקריאה. לפיכך, מקובל שגם הסומך יהיה בעל ידע לשוני מספיק על מנת לדעת מתי יש צורך לחזור. בעיה נוספת היא שאם הקהל מתחיל לצעוק לבעל הקורא לחזור אחורה,ויש ישבזה חשש לאיסור [[הלבנת פנים]]{{הערה|אורלי הררי, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/302541 פסק הלכה: אסור לפגוע בקורא בתורה ששוגה], באתר [[ערוץ 7]], א' באב ה'תשע"ה (17 ביולי 2015)}}.
 
ניגון טעמי המקרא שונה מעדה לעדה, ולכן בעל קורא הוא בדרך כלל בעל ידע המאפשר לו קריאה בתורה רק בבית כנסת של בני עדתו.