הבדלים בין גרסאות בדף "יהדות איראן"

הוסרו 281 בתים ,  לפני 3 שנים
עריכה
(עריכה)
{{קבוצה אתנית
|תמונה=[[קובץ:Kalimi9 iranFamous Persian Jews.jpgpng|250px]]
|כיתוב= [[אסתר המלכה]] · [[חבקוק]] · [[דניאל]]{{ש}} [[שאול מופז]] · [[מורתזא נידאווד]] · [[סולימאן חיים]]{{ש}} [[ריטה]] · [[רויה הקקיאן]] · [[יוסף המדאני כהן]]
|כיתוב= יהודי איראן 1917
|אוכלוסייה='''בסביבות 300,000-350,000''' (הערכה)
|דת=[[יהדות]] ([[כלימי]])
{{דגל|ארצות הברית||+}} 60,000-80,000{{הערה|שם=foxnews.com}}
{{דגל|איראן||+}} 8,700{{הערה|{{nrg|מערכת|מפקד אוכלוסין באיראן: 8,700 יהודים בלבד|390/534|29 ביולי 2012||1|2}}}}}}
|שפות=[[פרסית]], [[פרסית יהודית]], [[כורדית]], [[ארמית חדשה צפון-מזרחית]], [[ארמית]], [[גאורגית]], [[עברית ישראלית]], [[ערבית]], [[אנגלית]], [[צרפתית]]
|נוסח תפילה= [[נוסח פרס]]
}}
 
[[קובץ:Isfahan_synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מולה יעקוב" ב[[איספהאן]]]]
'''יהדות איראן''' (או קהילת '''יהודי פרס''') היא אחת הקהילות ה[[יהודים|יהודיות]] הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות ב[[אסיה]] - קהילה יהודית [[מזרחים|מזרחית]] המתקיימת בשטחה של [[איראן]] המודרנית. גם כיום יהודי [[איראן]] נקראים במוסדות שונים '''יהודי פרס''' ומנהגיהם "מנהג יהודי פרס", על שם [[האימפריה הפרסית|הממלכה הפרסית]] והשפה הפרסית.
 
 
== כלכלת יהודי איראן ==
הבנת הפעילות הכלכלית של יהודי איראן חורגת מנתונים כמותיים ומתיאור עיסוקיהם המקצועיים. ראשית, עיסוקיהם ביטאו את מעמדם החברתי ואת מידת השתלבותם בחברה האיראנית. שנית, פעילותם הכלכלית השליכה על חוסנם של מוסדות הקהילה: קהילות אמידות יכולות היו לממן פעילויות קהילתיות מגוונות. שלישית, מצבם הכלכלי הושפע מהשכלתם. נערים רבים הצטרפו לכוח העבודה המשפחתי והפסיקו ללמוד. ייסוד בתי הספר של "[[כל ישראל חברים]]" פתח בפני הצעירים אפיקים מקצועיים וכלכליים חדשים. השינויים בעיסוקיהם של יהודי איראן חלו בעקבות תהליכים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. במקומות מסוימים הייתה התמורה מהירה יותר מאשר במקומות אחרים. בפרספקטיבה נראה שהשינוי הכולל בבסיס הכלכלי של יהודי איראן במרוצת 150 השנים האחרונות היה משמעותי, ושיקף את השיפור במצבם הכלכלי שעלה עם השנים ועד לנפילת השאה. מנתונים משנת 1966 חל שיפור מרשים בהרכב המעמדי של הקהילה בשל שני גורמים: (1) עלייתן של השכבות הנחשלות לישראל. (2) השפע הכלכלי שפקד הגדול שפקד את טהראן בתקופת השאה. כשהחלוקה המעמדית של יהודי איראן לתקופה זו נחלקה בצורה הבאה: בין 3%-5% עשירים גדולים, בין 8%-10% אמידים, בין 40%-45% מעמד בינוני, בין 30%-35% מעמד של משתכרים ו-5% מעמד של נזקקים לסעד. רבים מיהודי איראן עסקו בתחומי [[מלונאי|המלונאות]], ה[[נפט]], והמזון והשתכרו טוב. באותה השנה גם חלה עליה מקרבבקרב השכבות הכלכליות החלשות באיראן לישראל שהביאה אחוז אנאלפביתים בשיעור דגול מהממוצע שלהם בקרב יהודי איראן וכורדיסטן. כשדווקא את עולים אלו, שהכי זקוקים לטיפוח, שיכנו בערי הפיתוח וכפרים, מקומות בהם רמת החינוך, רמת בתי הספר והמורים נמוכה בממוצע מהרמה הכללי של בתי הספר בערים הוותיקים בישראל. כלומר, אלו הזקוקים ליותר זוכים לפחות, דבר המרחיב ומעמיק את הפער בין הקבוצות השונות. בעוד באיראן, בקרב אלו שנותרו אחוז האקדמאים בין אלו שנותרו שם הרבה יותר גבוה מאלו שעלו לישראל. בעיקר משום שאלו שנותרו באיראן לא נאלצו לעבור את המשבר התרבותי והנפשי שעוברים היהודים מאיראן בישראל.{{הערה|שם=עזרא}}
 
בהיעדר נתונים מהימנים אודות מצבם הכלכלי של היהודים שנותרו באיראן לאחר [[המהפכה האיראנית|מהפכת 1979]] ניתן להניח כי מצבם נפגעו בעקבות המשבר הכלכלי שליווה את הולדת הרפובליקה האסלאמית ו[[מלחמת איראן-עיראק]] שהובילו ל[[אינפלציה]] חמורה. תעשיינים יהודים הוצאו להורג בהאשמות שונות, כגון שיתוף פעולה עם השאה, ארצות הברית או "האויב ה[[ציונות|ציוני]]", ורכושם הוחרם לטובת איראן. חלק מיהודי פרס עסקו בהלוואת כספים לסוכני ממשלת אנגליה ותושבי המקום, דבר שהוביל לתפיסת ההמון אותם כסוכנים סמויים של סוכנות הריגול הבריטית.{{הערה|עזריה לוי, יהודי איראן במאה הי"ט. ירושלים: תשנ"א. עמ' 77.}} יהודים רבים עזבו את איראן טרם המהפכה, במהלכה ובשנים שלאחריה ושמעטים הצליחו להציל חלקים שונים מרכושם. חלק מאלו שברחו נאלצו להשאיר או למכור בזול את רכושם ליהודים שנשארו מאחור ובכך שיפרו את מעמדם הכלכלי של אלו שנותרו במדינה.
 
== תפוצות יהודי איראן בעולם ==
[[קובץ:Kalimi_iran.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודי [[המדאן]], הימים האחרונים ל[[השושלת הקג'ארית|שושלת קג'אר]], [[1917]]]]
קהילה גדולה של יהודי פרס חיה כיום בלונדון. קהילות קטנות אך משמעותיות קיימות גם ב[[פריס]] (משם במאית האופרה הנודעת [[מרים קלמנט]]), ב[[מלבורן]] ב[[טורונטו]] וב[[בואנוס איירס]]. לקנדה היגרו בני [[משפחת גרמזיאן]], בעלי רשתות [[סופרמרקט|מרכולים]] ו[[מרכז קניות|מרכזי קניות]], ומהמשפחות העשירות בעולם.
 
יהודי איראן השתלבו בישראל וחלק ניכר ממובילי התרבות במדינה נמצאו משויכים לקהילה זו. החל ב[[אייבי נתן]] מקים [[קול השלום]] [[דן חלוץ]] ו[[שאול מופז]] שניהם בתפקיד [[רמטכ"ל]] צה"ל, הזמרת [[ריטה]], נשיא המדינה והשר לשעבר [[משה קצב]], [[איתן בן-אליהו]] מפקד [[חיל האויר]] וחבר הכנסת [[מיכאל בן-ארי]]. פרופסור [[אבשלום אליצור|אבשלום (כורש) אליצור]] - שנטש את הלימודים בגיל 16, ועבד כטכנאי במעבדה לפיזיקה ב[[מכון ויצמן]], ומעולם לא למד באוניברסיטה אף הוא מיוצאי איראן.
 
ארגון איחוד עולי פרס מטפל עד היום בנושא הקשר עם בני משפחה שנותרו באיראן וההגירה משם, וכן עוסק בטיפול בעוליםב[[עולה חדש|עולים חדשים]] או ותיקים בני העדה. פעילות נוספת למען הקהילה מתקיימת כיום באמצעות [[קרן מיראז' ישראל- למען קהילת יוצאי איראן]]. קרן הנמצאת בבעלות משפחת מיראז' היהודית אשר היגרהשהיגרה מ[[טהרן]] לארצותל[[ארצות הברית]] לפני שנים רבות. ומזה למעלה מעשור תורמת עבור קהילת יוצאי איראן בישראל תוך עידוד עשרות פרויקטים ופעילויות בתחומי העצמה נשית, יזמות ותעסוקה, חינוך ותרבות. מטרת הקרן היא לחזק את הערבות ההדדית בין אנשי הקהילה, להעמיק את תחושת ההשתייכות והגאווה בלהיות חלק מקהילה ממנה הגיעו, ובאמצעות כך לקדם ולהקנות ליוצאי איראן בישראל איכות חיים טובה. כל פעילויות הקרן מתקיימות ביחד עם שותפים מהמגזר הציבורי והפרטי ומופעלת באמצעות מתנדבים רבים. בנוסף קיים רב שכונת גבעת שפירא, ברוך שרגא, המעמיד סוכנות שידוכים ליוצאי הקהילה הפרסית הדתיים - חרדים.
 
העדה מקיימת לקראת סוף פסח את "חגיגות יום הגן" ("רוזה-באק") התכנסות חגיגית הכוללת ריקודים, נגינה ואוכל פרסי, בדומה לאופן הפומבי בו נחוגה [[המימונה]] כיום. עקב אופי החגיגה הכולל נסיעה, אש ושימוש בחשמל, הועברה החגיגה מ[[שביעי של פסח]] - המהווה [[יום טוב]] ואסור במלאכה, לאחד מהימים האחרונים של [[חול המועד]] פסח.
 
===העת העתיקה===
[[קובץ:Cyrus II le Grand et les Hébreux.jpg|ממוזער|איור [[הצהרת כורש]], בה התיר מלך פרס ליהודים לחזור למולדתם ולבנות מחדש את [[בית המקדש|המקדש]]]]
לפי ה[[מקרא]], העברים הראשונים שהגיעו לאזור פרס היו חלק מבני [[עשרת השבטים]] שהוגלו על ידי ה[[אשור]]ים, לאחר [[חורבן ממלכת ישראל]] בשנת [[722 לפנה"ס]] לחבל ארץ שנקרא [[מדי]], בו חיו שבטים דוברי [[שפות הודו-איראניות|שפה הודו-איראנית]]. אמונת אנשי מדי הייתה הדת [[זורואסטריות|הזורואסטרית]] ובמקדשיהם לא נמצאו פסלים או תמונות, דבר שסייע בשפה המשותפת ליהודים שהאמינו באל אחד והזורואסטרים שהאמינו בכוחות הטבע. בשנת [[586 לפנה"ס]], לאחר חורבן [[ממלכת יהודה]] גל חדש של יהודים הוגלה לאזור פרס על ידי צבאות [[בבל]]. נראה, לפי המסורת היהודית, כי היהודים הקימו קהילות חזקות. דוגמה לכך ניתן למצוא במסורת ש[[איספהאן]] נקראה בעבר "יהודייה" ונטען כי היא הוקמה על ידי גולי יהודה. אסמכתה נוספת לטיעון זה ניתן למצוא בתיאור [[מגילת אסתר]], שלפיו התקיימה בשושן הבירה קהילה יהודית גדולה שנהנתה משוויון זכויות. שינוי דרמטי במצבם של היהודים קרה בשנת [[538 לפנה"ס]] כאשר [[הצהרת כורש|התיר]] [[כורש]] מלך פרס ליהודים לחזור למולדתם, ו[[דריווש הראשון|דריווש]] קיים את הבטחת קודמו ובנה את [[בית המקדש השני]] מכספו ומכספי אוצר המדינה. גם לאחר [[שיבת ציון]] נשארה קהילה יהודית בפרס, והפרסים שלטו בארץ ישראל כמאתיים שנה. במישור המדיני בני מדי וישראל מצאו שפה משותפת נגד אויביהם, בני [[אשור]] המיליטנטיים. כשישנם חוקרים הטוענים כי שבטי ישראל הגולים סייעו [[מדי|למדיים]] בחיסול ממלכת אשור בשנת 612, נגד אויבם המשותף.{{הערה|אמנון נצר, בתוך: חיים סעדון, קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים: איראן, מכון בן צבי. עמ' 10.}}
 
===בשלטון המוסלמי===
====ניסיונות מרד====
[[קובץ:Kalimi_iran.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודי [[המדאן]], הימים האחרונים ל[[השושלת הקג'ארית|שושלת קג'אר]], [[1917]]]]
{{ראו גם|ערכים=[[אבו עיסי]], [[דוד אלרואי]]}}
לאחר הכיבוש ה[[אסלאם|מוסלמי]]-[[ערבים|ערבי]] בשנת [[636]] של איראן מידי [[האימפריה הסאסאנית|הסאסאנים]] איראנים רבים התאסלמו בין אם מרצון, שכן הדת הזוראסתרית הייתה דרשנית וקשה, או מאונס. במקביל חלה הרעה במצבה של הקהילה היהודית אשר קיבלה על עצמה את תשלום מס הג'זיה. בתקופה זו נודעה ל[[קראים]] השפעה על הקהילה לאורך תקופה ארוכה. ב[[המאה ה-8 |מאה השמינית]] הופיע בקרב יהודי פרס [[משיח שקר]], ה[[חייט]] [[אבו עיסא]] מ[[אספהאן]], שניסה לדחוק ביהודים להצטייד בנשק ולמרוד בערבים המוסלמים. בסופו של דבר המרד יצא אל הפועל, אולם נכשל והיהודים סבלו רבות בעקבותיו.{{הערה|שם=אנ1}}
מאז [[המהפכה האסלאמית]] ועלייתו לשלטון של ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]], התערער מצבה של הקהילה היהודית באיראן.{{הערה|{{הארץ||יהודי מוצא להורג באיראן של חומייני|1.1703520|9.5.1979}}}} עד לשנת [[1990]] עזבו את שטחה כ-55,000 יהודים: כ-30,000 יהודים ל[[ארצות הברית]], כ-20,000 ל[[ישראל]] וכ-5,000 לאירופה. עם זאת מקבלת הקהילה אוטונומיה תרבותית יחסית, ולרוב אינה סובלת מפרעות והתנכלויות מצד המוסלמים. לקהילה יש נציג ב[[הפרלמנט האיראני|פרלמנט האיראני]] - [[מוריס מותמד]].
 
כיוםנכון (יוליליולי [[2012)]] נותרו באיראן כ-8,756 יהודים. בנוסף ישנן קהילות מוסלמיות ובהאיות הידועות בהיותן כצאצאי יהודי פרס שהמירו את דתם.
 
==יחסי ישראל-איראן==
לאחר עליית ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]] לשלטון והצהרתו שהוא תומך בכיבוש [[ירושלים]] מידי ה[[ציונות|ציונים]], נותקו היחסים בין שתי המדינות והוחלפו בעוינות גלויה. ח'ומייני טבע את המונח "השטן הקטן" עבור ישראל (תואר "השטן הגדול" יוחס לארצות-הברית). את הרוח העוינת הזו הביא לידי ביטוי מלא ב[[הוצאה להורג|הוצאתם להורג]] של יהודים בגלל קיום קשרים עם בני משפחתם בישראל. הנשיא אחמדינג'אד ערך ב־[[27 באוקטובר]] [[2005]] וועידה בטהראן שכותרתה "עולם ללא ציונות", בה הצהיר כי "יש למחוק את ישראל מהמפה", וכי הקמת [[מדינת ישראל]] הייתה צעד תוקפני כלפי ה[[אסלאם]]. מדינות שונות כמו [[ארצות הברית]], [[צרפת]], [[קנדה]] ו[[בריטניה]] הגיבו בגל גינויים על דבריו.
 
בשנת [[2013]] עלה לשלטון [[חסן רוחאני]] הרפורמיסט לאחר שזכה ברוב קולות בבחירות. הוא הצליח להגיע להסכם עם מעצמות העולם בנוגע להסרת סנקציות כלפי המדינה בתמורה להקפאת תוכנית הגרעין ל-15 שנה. [[ישראל]] הדגישה כי על איראן לעמוד בהתחייבותיה בהסכם.
 
==ראו גם==
* [[כלימי]]
* [[פרסית יהודית]]
* [[פליטים יהודים ממדינות ערב#חוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן|חוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן]]
* [[שידורי יהדות איראן]]
 
==לקריאה נוספת==
משתמש אלמוני