יהדות איראן – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץ:Kalimi9 iranFamous Persian Jews.jpgpng|250px]]

|שפות=[[פרסית]], [[פרסית יהודית]], [[כורדית]], [[ארמית חדשה צפון-מזרחית]], [[ארמית]], [[גאורגית]], [[עברית ישראלית]], [[ערבית]], [[אנגלית]], [[צרפתית]]

הבנת הפעילות הכלכלית של יהודי איראן חורגת מנתונים כמותיים ומתיאור עיסוקיהם המקצועיים. ראשית, עיסוקיהם ביטאו את מעמדם החברתי ואת מידת השתלבותם בחברה האיראנית. שנית, פעילותם הכלכלית השליכה על חוסנם של מוסדות הקהילה: קהילות אמידות יכולות היו לממן פעילויות קהילתיות מגוונות. שלישית, מצבם הכלכלי הושפע מהשכלתם. נערים רבים הצטרפו לכוח העבודה המשפחתי והפסיקו ללמוד. ייסוד בתי הספר של "[[כל ישראל חברים]]" פתח בפני הצעירים אפיקים מקצועיים וכלכליים חדשים. השינויים בעיסוקיהם של יהודי איראן חלו בעקבות תהליכים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. במקומות מסוימים הייתה התמורה מהירה יותר מאשר במקומות אחרים. בפרספקטיבה נראה שהשינוי הכולל בבסיס הכלכלי של יהודי איראן במרוצת 150 השנים האחרונות היה משמעותי, ושיקף את השיפור במצבם הכלכלי שעלה עם השנים ועד לנפילת השאה. מנתונים משנת 1966 חל שיפור מרשים בהרכב המעמדי של הקהילה בשל שני גורמים: (1) עלייתן של השכבות הנחשלות לישראל. (2) השפע הכלכלי שפקד הגדול שפקד את טהראן בתקופת השאה. כשהחלוקה המעמדית של יהודי איראן לתקופה זו נחלקה בצורה הבאה: בין 3%-5% עשירים גדולים, בין 8%-10% אמידים, בין 40%-45% מעמד בינוני, בין 30%-35% מעמד של משתכרים ו-5% מעמד של נזקקים לסעד. רבים מיהודי איראן עסקו בתחומי [[מלונאי|המלונאות]], ה[[נפט]], והמזון והשתכרו טוב. באותה השנה גם חלה עליה מקרבבקרב השכבות הכלכליות החלשות באיראן לישראל שהביאה אחוז אנאלפביתים בשיעור דגול מהממוצע שלהם בקרב יהודי איראן וכורדיסטן. כשדווקא את עולים אלו, שהכי זקוקים לטיפוח, שיכנו בערי הפיתוח וכפרים, מקומות בהם רמת החינוך, רמת בתי הספר והמורים נמוכה בממוצע מהרמה הכללי של בתי הספר בערים הוותיקים בישראל. כלומר, אלו הזקוקים ליותר זוכים לפחות, דבר המרחיב ומעמיק את הפער בין הקבוצות השונות. בעוד באיראן, בקרב אלו שנותרו אחוז האקדמאים בין אלו שנותרו שם הרבה יותר גבוה מאלו שעלו לישראל. בעיקר משום שאלו שנותרו באיראן לא נאלצו לעבור את המשבר התרבותי והנפשי שעוברים היהודים מאיראן בישראל.{{הערה|שם=עזרא}}

ארגון איחוד עולי פרס מטפל עד היום בנושא הקשר עם בני משפחה שנותרו באיראן וההגירה משם, וכן עוסק בטיפול בעוליםב[[עולה חדש|עולים חדשים]] או ותיקים בני העדה. פעילות נוספת למען הקהילה מתקיימת כיום באמצעות [[קרן מיראז' ישראל- למען קהילת יוצאי איראן]]. קרן הנמצאת בבעלות משפחת מיראז' היהודית אשר היגרהשהיגרה מ[[טהרן]] לארצותל[[ארצות הברית]] לפני שנים רבות. ומזה למעלה מעשור תורמת עבור קהילת יוצאי איראן בישראל תוך עידוד עשרות פרויקטים ופעילויות בתחומי העצמה נשית, יזמות ותעסוקה, חינוך ותרבות. מטרת הקרן היא לחזק את הערבות ההדדית בין אנשי הקהילה, להעמיק את תחושת ההשתייכות והגאווה בלהיות חלק מקהילה ממנה הגיעו, ובאמצעות כך לקדם ולהקנות ליוצאי איראן בישראל איכות חיים טובה. כל פעילויות הקרן מתקיימות ביחד עם שותפים מהמגזר הציבורי והפרטי ומופעלת באמצעות מתנדבים רבים. בנוסף קיים רב שכונת גבעת שפירא, ברוך שרגא, המעמיד סוכנות שידוכים ליוצאי הקהילה הפרסית הדתיים - חרדים.

כיוםנכון (יוליליולי [[2012)]] נותרו באיראן כ-8,756 יהודים. בנוסף ישנן קהילות מוסלמיות ובהאיות הידועות בהיותן כצאצאי יהודי פרס שהמירו את דתם.

בשנת [[2013]] עלה לשלטון [[חסן רוחאני]] הרפורמיסט לאחר שזכה ברוב קולות בבחירות. הוא הצליח להגיע להסכם עם מעצמות העולם בנוגע להסרת סנקציות כלפי המדינה בתמורה להקפאת תוכנית הגרעין ל-15 שנה. [[ישראל]] הדגישה כי על איראן לעמוד בהתחייבותיה בהסכם.