עקרונות יסוד (משפט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ההיזקקות לעקרונות יסוד: לא במקום. בשלב זה הערך עוסק באופן עקרוני במצבים שבהם נזקקים לעקרונות היסוד. אין סיבה דוקא כאן להכניס את חוקי היס...
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
יותר מסודר, בלי כפילות ניסוחים.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 17:
* מקום שישנה הוראת [[חוק|דין]] (חוק רגיל, תקנה, חוק עזר, הוראה, צו) אשר סותרת או אינה מתיישבת עם עקרונות יסוד מוכרים בשיטת המשפט וה[[משטר]];
 
* מקום שנדרשת [[פרשנות (משפט)|פרשנות]] ל[[חקיקה בישראל|חקיקה ישראלית]] לאור עקרונות יסוד של השיטה., בין היתר, אלה העולים מ[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]];
 
* מקום שעולה שאלה משפטית שאין לה פתרון בחוק בפסיקה או בדרך [[היקש]] (ראו ערך: [[חוק יסודות המשפט]]).
 
בתורת המשפט הישראלית קיים מדרג [[נורמה|נורמטיבי]] בקשר לדין (שהוא שם כללי לכלל סוגי הוראות חוק ופסיקה), לפיו סדר להכפיפות היא:

1. [[חוק יסוד|חוקי-היסוד]] עומדים במדרג הנורמטיבי הגבוה ביותר; מתחתם ובכפוף להם עומדים

2. [[חוק|חוקים]] "רגילים" של הכנסת; במדרגכפופים לחוקי היסוד ובמדרג נורמטיבי נמוך יותר עומדים וכפופה להם.

3. [[חקיקת משנה|חקיקת המשנה]] למיניה של [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] או [[רשות מקומית|הרשות המקומית]] (תקנות, חוקי עזר, צווים ועוד]; מתחתםכפופה וכפופהלחוקי להםהכנסת.

4. היא [[פסק דין|פסיקת בתי המשפט]],. בתוך הפסיקה יש להבדיל בין כאשר פסיקה של [[בית המשפט העליון]] אשר מהווה [[תקדים]] המחייב את כל בתי המשפט מתחתיו ואת רשויות המדינה האחרות ואילולבין פסיקת בתי המשפט המחוזיים והשלום אךשרק מנחה את בתי המשפט האחרים מתחתם או באותו מדרג (ראו גם: [[חוק יסודות המשפט]]). בהיעדר [[חוקה]] בישראל, עולות שאלות בדבר הכרה ב'עקרונות יסוד', המקור להם, מעמדם ביחס לדין וכדומה.
 
בהיעדר [[חוקה]] בישראל, עולות שאלות בדבר הכרה ב'עקרונות יסוד', המקור להם, מעמדם ביחס לדין וכדומה.
 
כך למשל, לאחר [[קום המדינה]] לא הוסדרו בחוק עקרונות שהם מנשמת אפו של כל משטר [[דמוקרטי]], כגון: עקרון ה[[שוויון]], עקרון [[חופש הביטוי]], עקרון [[חופש ההפגנה]] ועוד. בסדרה ארוכה של [[פסק דין|פסקי דין]] הכיר [[בית המשפט העליון]] בזכויות-יסוד-שאינן-עלי-ספר, תוך שהוא משתמש במקורות משפטיים שונים. במסגרת זו היה על [[בית משפט|בית המשפט]], בצד ההכרה בעקרונות-יסוד, אף לנסח את 'נוסחאות האיזון' שיש לנקוט בין עקרונות-יסוד מתנגשים, ובין עקרונות יסוד והוראות דין. כך, הכיר בית המשפט העליון בעקרון חופש הביטוי כחלק משיטתנו המשפטית, הגם שאינו מצוי בדין, עוד בסמוך ל[[קום המדינה]], וכי זו מקודשת עד כדי כך שרק ודאות קרובה לוודאי לפגיעה בסדר הציבורי תביא לנסיגתה מפני ערכים אחרים ([[הלכת קול העם]]). באופן דומה הכיר בית המשפט העליון, כבר בראשית ימי המדינה, בעיקרון של [[חופש העיסוק]] (בג"ץ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה). בית המשפט העליון נדרש לקבוע, למרות שלא הייתה מניעה בחוק החרות לאסור על רשימה שחרתה על דגלה "[[גזענות]]" מלרוץ בבחירות לכנסת, כי הדבר נגזר מעקרונות היסוד של המשטר [[דמוקרטי|הדמוקרטי]] שלנו (הלכת רשימת הרב כהנא).