עקרונות יסוד (משפט) – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
(אנציקלופדיזציה. עדיין לא מספיק הערך במצב רע)
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
== המקור לשאיבת עקרונות יסוד למשפט הישראלי==
בשאלה העקרונית מה המקורות הראויים לעקרונות היסוד של השיטה ישנה מחלוקת גדולה בבית המשפט העליון, (ראו ערך: [[חוק יסודות המשפט]]). היו שסברו כי המקור לשאיבת עקרונות היסוד יהיה על דרך ההקש מ'שיטות משטר דומות לשלנו במשפחת העמים הנאורה' ולעומתם היו שטענו בעד הפניה למשפטל[[משפט עברי|משפט העברי]] בהשענם על צביונה היסודי של המדינה כמדינה יהודית. הראשונים נתלו, בין השאר, במגילתב[[מגילת העצמאות]], בה ראו את כוונת מייסדי המדינה להקים מדינה חילונית-יהודית-דמוקרטית, המבקשת לחיות במשפט העמים הנאורים.{{דרושה הבהרה|סיבה=מי טען כך? איך ראה זאת במגילת העצמאות? לא ברור}} האחרונים הדגישו את אופיה היהודי של מדינת ישראל אשר מופיע במפורש במגילת העצמאות ועל כן ראו את המשפט העברי כמקור העדיף לערכי היסוד שלה, ובין היתר הצביעו על חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980 (אשר ביטל את ההיזקקות לסימן 46 לדברל[[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל]] (ששימש "צינור-ייבוא" לאימוץ משפט מנדטורי מקום שבמשפט הארץ חלה לאקונה), בו נקבע כי במקרים של חסר משפטי בחוק, בתקנות או בפסיקה, יפנו בתי המשפט "לעקרונות הצדק והיושר של מורשת ישראל". מחלוקת זו בדבר הגישה הראויה לשאיבת עקרונות היסוד לשיטה המשפטית עודנה מתקיימת, דבר שלא פעם מוביל לשוני מהותי בתוצאה משפטיתהמשפטית במקרים שונים.
 
== מעמדם של עקרונות היסוד במשפט הישראלי==