קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 24:
|מפה={{ממי}}
}}
'''קרב מגידו''' הוא [[קרב]] שנערך ב[[המאה ה-15 לפנה"ס|מאה ה-15 לפנה"ס]]{{הערה|שם=hebrewRTL-a|קיימות מחלוקת רבות בין החוקרים לגבי התאריך המדויק, במשך השנים הועלו מספר תאריכים במחקר בה: 1468 ו-1479 לפנה"ס.}} בין [[תחותמס השלישי]] [[פרעה]] [[מצרים העתיקה|מצרים]] וברית של [[עיר מדינה|ערי-מדינה]] [[כנען|כנעניות]] ב[[לבנט]] בראשות [[מלך]] [[קדש (ארנת)|קדש]], אשר שכנה על גדות [[נהר]] ה[[אורונטס]], ובתמיכת [[ממלכת מיתני]].{{הערה|שם=hebrewRTL-b|רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, כרך 7 עמוד 98.}} למרות שהדיווח ה[[היסטוריה|היסטורי]] היחיד שבידינו הוא זה של הצד המצרי, כפי שמופיע במספר [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]]
==הרקע הפוליטי והמסע אל מגידו==
שורה 34:
חוקרים נדרשו לפתרון סוגיית הזמן אשר נדרשה לצבא מצרים לגמוע את המרחק שבין עזה ליחם העומד על 128 ק"מ, כמחצית מהמרחק בין ת'ארו לעזה (240 ק"מ). על פי המקורות המצרים נדרשו לצבאו של תחותמס 11 ימים על מנת לגמוע כמחצית מהמרחק אשר גמעו עם צאתם לכיוון עזה בעשרה ימים. סוגיה זאת ניתן להסביר על ידי "התעכבותו" של תחותמס בהכנעת ערים כנעניות אחרות באזור, דוגמת [[תל גזר|גזר]] ו[[יפו]].{{הערה|שם=קרבות מגידו}}
ביחם ערך תחותמס מועצת מלחמה בה נידונו דרכי התקדמות אפשריים אל מחנה המורדים שנמצא ב[[עמק יזרעאל]], בקרבת ה[[עיר]] מגידו
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=למה הדבר דומה ללכת בדרך זו ההולכת וצרה? הוגד לנו שהאויבים שם, מחכים בחוץ והמה רבים. האין [[סוס הבית|סוס]] הולך בה אחרי סוס... הלא עוד [[דרך|דרכים]] שתים פה. הדרך האחת, ראה, הנה [ממזרח לנו] והיא יוצאת (אל העמק) ליד [[תענך]]. והאחרת, ראה, הנה היא מצפון לצפת, והיו תוצאותיה מצפון למגידו|מקור=מתוך הכתובת במקדש אמון בכרנך ([[תרגום]]: יוחנן אהרוני)}}
על פי ה[[טקסט]] המצרי, שרי המלחמה של תחותמס הציעו שתי דרכים עוקפות למגידו:{{הערה|שם=hebrewRTL-h}}
# '''דרך צפונית''' - עברה בו[[ואדי מילק]] דרך עיר בשם "צפת", ובקרבת [[תל יקנעם|יקנעם]].
# '''דרך דרומית''' - עברה ב[[עמק דותן]] ובקרבת
אך תחותמס בחר בדרך השלישית והמרכזית שעברה ב[[נחל עירון]]. דרך זאת, אשר הובילה ישירות למגידו נחשבה לקצרה יותר, אך גם למסוכנת יותר, היות שהייתה צרה מאוד ולא אפשרה את התפרסות הצבא המצרי. תחותמס הניח כי אם שרי המלחמה שלו העדיפו לבחור את אחת משתי הדרכים המוזכרות לעיל, בוודאי יניחו זאת גם אויביו ויציבו בפתחן את צבאם כנגדו. לכן בתקווה ש[[יחידות צבאיות|כוחות]] הברית לא יצפו לו בחר בנתיב המרכזי.{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.18. ISBN 978-0472067398.}}
שורה 48 ⟵ 50:
# '''הזרוע הצפונית''' - תקפה מכיוון צפון-מערב למגידו.
# '''הזרוע המרכזית''' - בפיקודו של תחותמס, רכוב במרכבה, תקפה ישירות לכיוון מגידו.
המקור המצרי מוסר כי ההתקפה המצרית בהנהגת המלך הצליחה - המורדים נשברו והחלו לנוס לעבר העיר, כשהם מותירים מאחוריהם את מרכבותיהם,
החיילים המצרים פשטו על מחנה האויב והחלו לבוז שלל, ובכך אפשרו למורדים [[נסיגה והשהייה|לסגת]] אל תוך מגידו ו[[ביצורים|להתבצר]] במקום לרדוף אחריהם לתוך העיר ולחסלם באותו היום.{{הערה|שם=hebrewRTL-i}}{{הערה|שם=קרבות מגידו-ב|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, pp.20-21. ISBN 978-0472067398.}} הדבר אילץ אותם להטיל על העיר [[מצור]] שנמשך שבעה חודשים עד ל[[כניעה|כניעתה]] (במהלך פרק זמן זה הצליח מלך קדש להמלט).{{הערה|שם=קרבות מגידו-ב}} בתום הקרב ערכו המצרים מניין של הרכוש, השבויים שנלקחו בחיים ושל המורדים ההרוגים על ידי קטיעת [[כף יד|כפות ידיהם]].{{הערה|שם=hebrewRTL-i}}
שורה 54 ⟵ 56:
ה[[ראש מדינה|שליטים]] המורדים [[שבועת אמונים|נשבעו אמונים]] לתחותמס, העבירו את בניהם כ[[בן ערובה|בני ערובה]] למצרים, ולבסוף הורשו לשוב לעריהם.{{הערה|שם=hebrewRTL-h}}
[[יוחנן אהרוני]], בספרו "אטלס כרטא לתקופת המקרא", טוען כי הסיבה העיקרית לכך שצבא הברית פיצל את כוחותיו ולא ניצל את יתרונה ה[[טופוגרפיה|טופוגרפי]] של העיר מגידו נעוצה ב[[טקטיקה]] שהייתה מקובלת בקרב הכנענים
==תוצאות==
| |||