פסיכותרפיה – הבדלי גרסאות

שיטת הטיפול הפסיכואנליטית ותאוריית הפסיכואנליזה שהגה ופיתח [[זיגמונד פרויד]], וכן רוב שיטות הטיפול שבאו בעקבותיה, מבוססות על כך שלתודעה האנושית יש חלק [[לא-מודע]] שבמידה רבה מפעיל את האדם. בטיפול פסיכואנליטי המטפל והמטופל יוצרים קשר של אמון המאפשר גילוי וניתוח של מעמקי נפש האדם. בטיפול נוצר תהליך של העלאת חומרים מודחקים כ[[דחף (פסיכולוגיה)|דחפים]] ו[[דילמה|קונפליקט]]ים מהלא-מודע (או התת-מודע) אל המודע, והפגשת המטופל עימם בתיווכו ובפרשנותו של המטפל, כדי להביאו לשיווי משקל. מתבצע ניתוח של התפתחות היחסים והתנודות בעולמו של המטופל. פרויד קרא לשיטה זו 'ניקוי הארובות'. ביסוד השיטה עומדת התפיסה כי האדם מדחיק לתת המודע עובדות, [[זיכרון|זיכרונות]], [[מחשבה|מחשבות]], [[רגשות]] ותהליכים שקשה לו להתמודד איתם וגורמים לו אי נוחות ו[[חרדה]]. החומרים הללו לא קופאים אלא חיים ופועלים עליו והם המקור ל[[נוירוזה|נאורוזות]] שלו. הלא-המודע, לתפיסתו של פרויד, כולל את הדחפים הבסיסיים של האדם, ביניהם הדגיש בעיקר את יצר המין, "[[ארוס]]" ומאוחר יותר את יצר התוקפנות או המוות, "[[תנטוס]]".