אורי ידין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 1:
[[קובץ:אורי ידין.jpg|ממוזער|אורי ידין{{תמונה להחלפה}}]]
'''אורי ידין''' ([[31 במרץ]] [[1908]] - [[29 בנובמבר]] [[1985]]) היה משפטן ישראלי ופרופסור ל[[משפטים]] ב{{ה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים}}]], נמנה עם מנסחי [[מגילת העצמאות]] של [[מדינת ישראל]] והיה מבוני המשפט הישראלי.
 
== תולדות חייו ==
אורי ידין נולד בשם רודולף אוטו היינסהיימר (Rudolf Otto Heinsheimer) בשנת 1908 בעיר [[באדן-באדן]] ב[[גרמניה]], כצעיר מבין שלושה ילדים לפרידריך היינסהיימר (1935-1873), רופא, ואמה וילשטטר (1957-1880). דודו קרל היינסהיימר וסבו מקס היינסהיימר היו שניהם פרופסורים למשפטים ב[[אוניברסיטת היידלברג]], גרמניה, שם גם ידין למד משפטים וקיבל הסמכה בשנת 1930. ב-1931 התקבל כעוזר הוראה בפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת ברלין]]. מיד לאחר עליית הנאצים לשלטון פוטר מתפקידו ונשלל רישיונו המקצועי. לנוכח הדיכוי המקצועי והאנטישמיות הגוברת, עלה לארץ-ישראל. ב-1934 התחתן; לו ולאשתו לאה, רופאת ילדים בהכשרתה, נולדו שתי בנות – עדה ו[[שולמית וולקוב]], אשר לימים הפכה להיסטוריונית בכירה. מאז 1949 שימש בשורת תפקידים ממלכתיים במערכת המשפט של מדינת ישראל.
 
משנת 1951 לימד בפקולטה ל[[משפטים]] של {{ה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים}}]]. ב-1970 מונה לפרופסור חבר. ב-1966 יסד ובהמשך שימש כעורך ראשי של כתב העת המשפטי The Israel Law Review{{הערה|[http://law.huji.ac.il/eng/pirsumim.asp?cat=735 The Israel Law Review]}} שהוא כתב העת הישראלי הוותיק ביותר בתחום המשפט בשפה האנגלית. ידין הנחה לתארים מתקדמים משפטנים רבים, בהם שר המשפטים לעתיד פרופ' [[דניאל פרידמן]].
 
אורי ידין נפטר ב-29 בנובמבר 1985 ב[[ירושלים]].{{הערה|Werner Röder, Herbert A. Strauss (Hrsg.) Biographisches Handbuch der deutschsprachigen Emigration nach 1933: Bd.1 Politik, Wirtschaft, Öffentliches Leben 839 (München, 1980)}}
 
== קריירה משפטית ==
ב-1934 עמד בהצלחה במבחן שלטונות המנדט לקבלת רישיון [[עורך דין]]. התמחה שנתיים בעריכת דין ולאחר מכן פתח משרד עצמאי. כמשפטן פעיל נמנה עם מנסחי [[מגילת העצמאות]], אם כי חלק מהצעותיו הושמטו ונגנזו מהנוסח הסופי. עם קום המדינה עבד ב[[פרקליטות המדינה]] במשך כשנה וב-1949 סיים את תפקידו. זמן קצר לאחר מכן נענה להצעתו של [[פנחס רוזן]] ומונה למנהל הראשון של מחלקת החקיקה ב[[משרד המשפטים]].{{הערה|יורם שחר, [http://www.tau.ac.il/law/likhovski/Between%20Two%20Worlds.doc המשפט המנדטורי ומורשתו], 13 }} הוא היה אחראי לטיוטה הסופית של [[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], כמו כן תרם לפיתוח העקרונות המשפטיים של שורה של חוקים, כגון [[חוק השבות]], [[חוק הירושה]], חוק היחיד והמשפחה, [[חוק ניירות ערך]]. מימיו הראשונים בתפקיד הוביל מאבק להחלפת שיטת "[[המשפט המקובל]]", שהייתה נהוגה בארץ בתקופת [[המנדט הבריטי]].{{הערה|יורם שחר, "יומנו של אורי ידין", '''[[עיוני משפט]]''' טז, 552 (1992)}} נטל חלק מרכזי בתהליך עיצוב מערכת הנורמות המשפטיות במדינת ישראל הצעירה, אותו תיעד נאמנה ביומנו האישי בשנים 1951-1948,{{הערה|אהרן ברק וטנה שפניץ (עורכים) ספר אורי ידין: האיש ופועלו כרכים א' וב' 17–62 (תל אביב: בורסי, תש"ן)}} עליו חתם במילים המפורסמות "והחוק – חוק!". ב-1958 מונה למשנה ל{{ה[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה}}]], בתקופת כהונתו של [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]. ב[[שנות ה-60]] היה פעיל ביישום רפורמות חוקתיות נרחבות במשפט הישראלי ליצירת השיטה שכונתה על ידיו כ"מערכת משפט מעורבת, שבה מתערבבים יסודות של משפט מקובל עם יסודות של "[[משפט קונטיננטלי|המשפט הקונטיננטלי]]".{{הערה|J. Dainow, Judicial Lawmaking in Israel, The Role of Judicial Decisions and Doctrine in Civil Law and Mixed Jurisdictions, 296 (New Orleans, 1974)}} אורי ידין היה אחראי על כתיבת [[קודקס אזרחי]], שיאגד את כל החקיקה הישראלית במהלך השנים 1985-1968. טיוטת הקודקס עליה שקד עד ימיו האחרונים הושלמה אחרי פטירתו על ידי עובדי משרד המשפטים (כולל [[אהרון ברק]] ו[[מיגל דויטש]]). בשנת 2011 הונחה על שולחן הכנסת "[[הצעת חוק דיני ממונות]]" שכללה את 996 סעיפי הקודקס האזרחי ועברה [[קריאה ראשונה]].{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/595/595.pdf הצעת חוק דיני ממונות התשע"א-2011], ה"ח הממשלה 595, 15 ביוני 2011}}
 
== יחסו כלפי "הכרזת העצמאות" ==