טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים – הבדלי גרסאות

כשהרדיוטרייסר עובר [[דעיכת פליטת פוזיטרון]] (הידועה גם כדעיכת בטא חיובית), הוא פולט פוזיטרון, [[אנטי-חלקיק|אנטי חלקיק]] של אלקטרון בעל ה[[מטען חשמלי|מטען החשמלי]] ההפוך לו. הפוזיטרון הנפלט נע ברקמות למרחק קצר (לרוב פחות ממילימטר אחד, אבל מרחק זה תלוי באיזוטופ המסוים{{הערה|{{cite book | title=PET: physics, instrumentation, and scanners|author=Michael E. Phelps|publisher=Springer|date=2006|pages=8–10 | isbn=0-387-34946-4}}}}). בזמן זה הפוזיטרון מאבד [[אנרגיה קינטית|אנרגיה קנטית]], ומאט עד לנקודה שהוא מסוגל לבצע אינטראקציה עם אלקטרון (קביעה זו היא ניסויית בלבד נכון לעכשיו, וקורה כתוצאה מתנועה בקרבת לוח אלומיניום<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.princeton.edu/~romalis/PHYS312/Positron.pdf|הכותב=|כותרת=https://www.princeton.edu/~romalis/PHYS312/Positron.pdf|אתר=|תאריך=}}</ref> .{{הערה|{{cite web |url=http://www.medcyclopaedia.com/library/topics/volume_i/p/pet_imaging.aspx |title=PET Imaging |publisher=GE Healthcare}}{{dead link|date=June 2016|bot=medic}}}} המפגש ביניהם ([[איון פוזיטרון-אלקטרון]]) משמיד את האלקטרון וגם את הפוזיטרון, ויוצר זוג [[פוטון|פוטונים]] ([[קרינת גמא|קרני גאמא]]) הנעים בקירוב בכיוונים הפוכים. אלה מתגלים כאשר הם פוגעים בחומר המפיץ אור (scintillator), ש[[יינון|מתיינן]] עקב פגיעתם. אור זה ניתן לזהות באמצעות מכפילור או דיודת מפולת עשויה סיליקון (APD). הטכניקה תלויה בגילוי סימולטני של זוג הפוטונים. פוטונים שאינם מגיעים ב"זוגות" - כלומר בהפרש של [[ננו-שנייה|ננו-שניות]] בודדות זה מזה - אינם נלקחים בחשבון.