ספר הבהיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
כדי לא להסתבך, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1:
'''ספר הבהיר''' הוא חיבורמן החיבורים המוקדמים בתורת ה[[קבלה]], אשר לפי המיוחס לו, היה הראשון מסוגו. זהות מחבר הספר וזמן חיבורו עלומים, אולם אזכוריו הראשונים הם בין מקובלי [[פרובנס]] בראשית המאה ה-13. המסורת מייחסת את הספר ל[[תנא]] רבי [[נחוניא בן הקנה]], המוזכר בראש הספר, ומוכר כדמות מרכזית ב[[ספרות ההיכלות והמרכבה]]. ככל הנראה, צורתו הספרותית התגבשה ונערכה במהלך המאה ה-12 באשכנז ובפרובנס, אף שהוא מבוסס על מקורות קדומים יותר שקשה למקמם ולתארם.
 
ספר הבהיר הוא יצירה מצומצמת בהיקף של מאתיים סעיפים, רובם קצרים, שנכתבו בעברית ובארמית. הקטעים כוללים אוסף מדרשים בסגנון מדרשי חז"ל, שחלקם מיוחסים לתנאים ולאמוראים. הוא פותח במשפט "אמר רבי נחוניא בן הקנה: כתוב אחד אומר ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים", ועל כן כונה בפי המקובלים '''ספר הבהיר'''. ממשפט זה נלקח גם הכינוי "מדרש ר' נחוניא בן הקנה", בו השתמש ה[[רמב"ן]], אחד הראשונים שמזכירים את הספר, אך בין המקובלים התקבל "הבהיר" כשם הספר.
שורה 21:
חוקרי הקבלה הראשונים, [[צבי גרץ]] ו[[משה לנדואר]], ראו בספר חיבור מאוחר שלא כדעת המסורת. הם סברו כי זמן חיבורו הוא המאה ה-13, והוא נוצר בספרד על ידי אותם מקובלים המזכירים אותו לראשונה. בין השאר, הספר יוחס לרבי [[יצחק סגי נהור]] ולרבי [[עזריאל מגירונה]]. בהמשך התברר כי שורשי הספר קדומים יותר, אך לפי כמה חוקרים כיום, אכן רבי יצחק או תלמידיו ערכו את הספר עריכה סופית.
 
הראשון שחקר את הספר בצורה יסודית הוא [[גרשם שלום]], שהתמקד בו בראשית דרכו (בעבודת הדוקטורט שלו). לדעתו, משוקעים בספר שרידים ממדרש קדום שנקרא '''רזא רבה''', ויסודו בקטעים שונים שנתחברו במאות 10-1210–12, וצורפו יחדיו לחיבור אחד בפרובנס, במחצית השנייה של המאה ה-12. שלום מצא בספר השפעות בולטות של ה[[גנוזיס]], ולדבריו רעיונות, מושגים, השקפות ואף לשונות רבים בספר מהווים המשך לגנוסיס העתיקה.
 
על ראשית הופעתו של ספר הבהיר ניתן ללמוד מתיאורו של ר' יצחק בן ר' יעקב, המספר כי הספר הגיע מרחוק אל חסידי אשכנז ומהם למקובלי פרובנס. הוא מעיר כי "אפס קצהו ראו וכלו לא ראו, כי לא הגיע לידם מלואו ושלימותו", ומכך ניתן להבין כי במאה ה-12 לא היה עדיין הספר מגובש כיחידה מוגדרת. גם צורת הספר שלפנינו מרמזת על כך, בשל ההפסקות והבלבולים הרבים שבו, שהביאו את שלום לומר כי עריכתו של ספר הבהיר היא "מן הגרועות שבכל ספרותנו".
שורה 38:
* גרשם שלום, '''ראשית הקבלה וספר הבהיר''', הרצאותיו של פרופ' ג. שלום, שנת תשכ"ב, ערכה [[רבקה ש"ץ]], ירושלים, תשכ"ב-1962.
* [[חביבה פדיה]], "שכבת העריכה הפרובנסאלית בספר הבהיר", '''[[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]]''' ט' (=ספר היובל ל[[שלמה פינס]] בתש"ן), עמ' 139–164.
* [[משה אידל]], "לבעיית חקר מקורותיו של ספר הבהיר", '''מחקרי ירושלים במחשבת ישראל''' ו' (תשמ"ז) חוברת ג-ד, עמ' 55-7255–72.
* [[יוסף דן]], "גרשם שלום וחידת ספר הבהיר", '''דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים''' כרך תשיעי, עמ' 87-12087–120.
 
===הטקסט===