נצרות אורתודוקסית – הבדלי גרסאות

}}

{{נצרות}}

 

בנצרות האורתודוקסית מושם דגש רב יותר מן הנצרות הקתולית על הפן המיסטי והטקסי של הפולחן הנוצרי. השם "אורתודוקסי" פירושו "ישר האמונה", והוא מכוון לטענת הכנסייה האורתודוקסית לכך, שהיא הקהילה הקרובה ביותר למסורות הנוצריות המקוריות של [[ישו]] ו[[שנים-עשר השליחים|השליחים]]. הן רואות עצמן כנצרות הלגיטימית ביותר, והשם איננו אלא כינוי אחד שהתקבע עבורן; הן רואות עצמן כ"קתוליות" (כלליות) ממש כשם שהכנסייה המוכרת כקתולית מגדירה עצמה כ"אורתודוקסית". ראשי הכנסיות האורתודוקסיות (9 פטריארכים, 2 ארכיבישופים ו-3 מטרופוליטנים) כפופים לשלטון האזרחי במדינות בהן הם יושבים (סוג של [[קיסרופאפיזם]]). לעתים מכונה האורתודוקסיה "נצרות יוונית" בשל המורשת היוונית החזקה שלה, אך אין להתבלבל עם [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|הכנסיות דוברות-היוונית בתוכה]].

 

===התנצרות העמים הסלאביים===

במהלך המאות ה-9 וה-10, הנצרות האורתודוקסית שלחה מיסיונרים אל העמים הסלאביים אשר התיישבו ברחבי אירופה המזרחית.

 

===המאה ה-20 וה-21===

בשנת [[1917]] התחוללה [[מהפכת אוקטובר]], ברוסיה השתרר כאוס, ואורתודוקסים רבים, כמרים ועמי-הארץ כאחד, ברחו מפני הבולשביקים. בשנת [[1920]] פטריארך מוסקבה טיחון שיגר הוראה שאמרה כי מחוזות אשר נותקו מהפטריארכיה של מוסקבה צריכים להתנהל באופן עצמאי עד אשר ניתן יהיה לחדש את הקשר עם הפטריארכיה. הדבר הפך את המחוז הכנסייתי של צפון אמריקה לכנסייה אוטונומית [[דה פקטו]], ובשנת [[1970]], לאחר חידוש הקשר עם מוסקבה, ניתן לה מעמד של כנסייה עצמאית (אוטוקפלית). עם זאת, חלק מהכנסיות האוטוקפליות האחרות אינן מכירות במעמדה זה, אך עדיין מחשיבות אותה לחלק מהקהילה האורתודוקסית.

 

==תאולוגיה==

כמו כמעט כל הכנסיות האחרות, הקהילה האורתודוקסית מאמינה ב[[השילוש הקדוש|שילוש הקדוש]], דהיינו שה[[אל]] הוא אחד בשלוש פנים (היפוסטאזיס). [[האל האב (נצרות)|האל האב]] הנצחי הוא מקור האלוהות, וממנו נובעים [[האל הבן]] שהתגשם ב[[ישו]] ו[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]], שגם הם נצחיים כמו האב. השילוש הוא שלוש צורות אלוהיות נפרדות שאינן מתערבבות ואינן חופפות, אך כולן נובעות ומרכיבות את המהות האלוהית. ה[[כריסטולוגיה]] שבה מחזיקה הקהילה האורתודוקסית היא ה[[דיופיזיטיות]] שנקבעה בו[[ועידת כלקדון]]: ישו, שהוא [[אינקרנציה|התגלמות]] בן האלוהים בגוף אדם, מורכב משתי מהויות מושלמות, אלוהית ואנושית. כנגזר מכך, כמו הקתולים, מאמינים האורתודוקסים בדיותליטיות, כלומר בקביעה שלישו היו שני רצונות נפרדים ומושלמים, אלוהי ואנושי, אשר תמיד נמצאו בהסכמה מלאה. בניגוד ל[[נצרות קתולית|קתולים]], מאמינים האורתודוקסים כי רוח הקודש נובעת מהאל האב, בלי קשר לבן (ראו [[פסוקית ומהבן]], "פיליוקווה"). המחלוקת אודות רוח הקודש היא הסוגיה התאולוגית העיקרית המפרידה בינם לנצרות המערבית.

 

הכנסייה האורתודוקסית רואה את עצמה כממשיכתה של המסורת הנוצרית כפי שנוסדה בידי ישו והשליחים ונמסרה מדור לדור ב'''[[מסורה (נצרות)|מסורה הקדושה]]'''. היא גורסת כי אין להסתמך על כתבי הקודש הנוצריים לבדם, וכי הדרך היחידה להבינם כהלכה היא לאור מסורת הפרשנות הנוצרית. מקורות עיקריים למסורת הם החלטותיהן של [[ועידה אקומנית|וועידות אקומניות]] וכתביהם של [[אבות הנצרות]].

 

 

==פולחן==

הפולחן האורתודוקסי דומה במהותו לפולחן הנוצרי הקתולי, אך יש לו גם מאפיינים ייחודים משל עצמו:

 

===סקרמנטים===

{{ערך מורחב|סקרמנט}}

 

*ה[[טבילה (נצרות)|טבילה]] היא הסקרמנט המצרף את האדם אל הכנסייה האורתודוקסית. במהלך הטקס כל גופו של האדם נטבל ב[[מים]] שבאגן הטבילה שלוש פעמים (בניגוד לכנסייה הקתולית, שלשיטתה די בהזלפת מים על גוף הנטבל), וניתן לו שמו. אם מדובר באדם בוגר ולא בתינוק, ניתן לו שם חדש. מי שהיה בעברו נוצרי אורתודוקסי ועבר לדת אחרת, אינו נזקק לטבילה כדי להפוך שוב לאורתודוקסי, ודי לו בטקס האישוש; ברם, מי שנטבל לנצרות על ידי כנסייה מקהילה אחרת, צריך להיטבל מחדש אם ברצונו להצטרף לקהילה האורתודוקסית.

 

===צום===

ה[[צום]] בנצרות נתפש כאופן שבו האדם, אשר קיבל טבע גשמי לאחר [[החטא הקדמון]] והגירוש מ[[גן עדן]], מתגבר על נטיותיו הגשמיות ובכך מתקרב אל העולם הרוחני. בניגוד לעולם היוני-רומי בו שלטה התפיסה של אחדות בין צורכי הגוף והנפש, [[מונותאיזם|הדתות המונותיאסטיות]], ובכללן הנצרות-אורתודוקסית הניחו כי התנזרות גופנית מעלה את האספקטים הרוחניים באדם.

 

בנוסף לכך, ישנם ימי צום שאינם נכללים בתקופות האמורות, כגון [[חג הצלב]] ויום [[יוחנן המטביל]], וגם ימי ד' וימי ו' מדי שבוע הם ימות צום (וה[[נזיר (נצרות)|נזירים]] האורתודוקסיים גם בימי ב'), למעט בשבועות שאחרי פסחא, פנטקוסט, חג המולד, ויום א' שבו מזכירים את פרשיית ה[[פרושים|פרושי]] והמוכס (יום א' החמישי שלפני תחילת התענית הגדולה); הדבר נעשה על-מנת שאף אחד לא יוכל להתרברב כדוגמת הפרושי, אשר צם פעמיים בשבוע מדי שבוע.

 

===תפילה===

{{ערך מורחב| פולחן ביזנטי}}

 

===קוליבה===

* הכנסייה האלבנית;

* הכנסייה הצ'כוסלובקית האורתודוקסית.

בראש כל כנסייה אוטוקפאלית עומד [[פטריארך]] או [[ארכיבישוף]], ותחתיו פועל כנס (סינוד) של [[בישוף|בישופים]] מהכנסייה הזו. בנוסף לכך, הקהילה האורתודוקסית יכולה להחליט ולזמן [[ועידה אקומנית]] - כנס של בישופים מכל הקהילה, לשם קבלת החלטות שתחייבנה את כל הכנסיות בה. לפטריארך של קונסטנטינופוליס, אף שהוא נחשב למכובד מבין ראשי הכנסיות ונקרא "הפטריארך האקומני" אין עליונות על ראשי הכנסיות האחרים, בניגוד ל[[אפיפיור]] של הכנסייה הקתולית, הנחשב לראש הקהילה הקתולית כולה הן בתואר והן בפועל.