כנסיית וירי-גלילאי – הבדלי גרסאות

הכנסייה שוכנת בלב [[חורשה]] על פסגה בגובה 820 מטר מעל [[פני הים]], באזור הקרוי ב[[ערבית]] '''כרם אל-ציאד''' - כרם הצייד. על פי הספר "קדמוניות נופי ארץ־ישראל"{{הערה|מנשה הראל, קדמוניות נופי ארץ־ישראל כנרת, 2005,עמוד 120}} פסגה זו היא [[הר המשחה]], אם כי כיום מקובל כי הר המשחה שוכן דרומה משם. ממנה יורד מדרון תלול אל [[נחל קדרון]] בשם '''עקבת אל-סואן''' - "מעלה הצור"{{הערה|[[זאב וילנאי]] '''ירושלים''', העיר העתיקה וסביבתה. הוצאת אחיעבר [[1972]]. עמוד 388}}.

הכנסייה נבנתה בשנת [[1889]] על [[בית קברות]] [[יהדות|יהודי]] מ[[תקופת בית שני]] ובחפירות שנערכו בעת הנחת יסודות הכנסייה נמצאו קברים בחלקם נמצאו [[ארון קבורה|ארונות קבורה]] שעליהם כתובות ב[[עברית]]. כן נחשף בית תפילה מ[[התקופה הביזנטית]], המציין, לפי המסורת הנוצרית, את המקום שבו בישר [[המלאך גבריאל]] ל[[מרים, אם ישו]], על מותה הקרב. בין שרידי הכנסייה הקדומה נתגלו [[רצפת פסיפס|ריצפות פסיפס]] מ[[המאה ה-6]] - [[התקופה הביזנטית]]. על אחת נכתב ב[[יוונית]]: {{ציטוטון|ישו, זכור את שפחתך שושנה}}. בפסיפס אחר שנתגלה בסמוך נרשם ביוונית תרגום של פסוק מפרק קכ"א של ספר [[תהילים]]: {{ציטוטון|אדוני ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם}}. האתר איננו פתוח למבקרים.

ב-[[4 בינואר]] [[1964]] התקיימה בווירי גלילאי הפגישה ההיסטורית בין ה[[אפיפיור]] [[פאולוס השישי]] בעת ש[[ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל|ביקר בארץ]] ו[[פטריארך קונסטנטינופול]] [[אתינגורס]]. פגישה זו סימלה את סופו של החרם ההדדי בין הנצרות המזרחית והמערבית, אשר נמשך 910 שנים, מאז [[הסכיזמה הגדולה]] ב-[[1054]]. במתחם וירי גלילאי יתקיים ב-[[26 במאי]] [[2014]] מפגשם של ה[[אפיפיור]]האפיפיור [[פרנציסקוס]] והפטריארך [[ברתולומאיוס מקונסטנטינופול]], אשר יעמוד בסימן יובל חמישים שנים למפגש האקומני הקודם.