אשל הנשיא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dotanc (שיחה | תרומות)
←‏בוגרים מפורסמים: הוספתי בוגר שנשכח
שורה 15:
 
== היסטוריה ==
'''===שנות ה-50-60'''===
 
כפר הנוער "אשל הנשיא" הוקם בשנת 1952 בנגב צפון-מערבי לא רחוק ממועצה אזורית "מרחבים", כחלק מחזון חלוצי ישראל- ליישב שממה מדברית. ממקימיו  הכפר מר' זלמן וילקומירסקי, אשר תיפקד כמנהל הכפר כמה שנים הראשונות והקים מסורת של מתגוררות המנהל במקום. בתחילת דרכו בית הספר שם דגש על הענקת השכלה חקלאית, מקצועית ועיונית לאוכלוסיית תלמידים של מושבים, קיבוצים ועיירות פיתוח אשר הוקמו בנגב צפוני-מערבי בשנים הראשונות להקמת ישראל. מתוך רעיון של '''תיעוש מזורז''', בו דגלה מפלגת מפא"י, נבע כי במדינת ישראל ישנו צורך גבוה ביצרנים- בעלי מקצוע, חקלאיים מושכלים. עם הקמתם של אזורי פיתוח ובנייה בתוכם מפעלים רבים, ביקוש לבעלי מקצוע עלה עוד יותר. המטרה הייתה למנוע עלייתו של אחוז ה"צווארונים הלבנים" בקרב הישראליים בהשוואה לעובדי משק חקלאי ותעשייה. לדבריו של שר החינוך, '''[[זלמן ארן]]''' (פעל בין השנים 1955-1960, 1963-1969 ), ישראליים חייבים לכלכל את עצמם ודרך הטובה ביותר היא הקמת תעשייה ושימור אופייה החקלאי של ישראל (לעומת מדינות אירופאיות, בהן משק חקלאי הצטמצם). לדבריו, לימודים מקצועיים וחקלאיים באים לגדל זרעים (תלמידים) לתעשייה וכלכלה המפותחים של ישראל. הוא תמך רבות בהקמתם והרחבתם של בתי הספר המחנכים כוח עבודת כפיים של ישראל.  "אשל הנשיא", בהיותו בית הספר חקלאי גם  הוא שיקף את מדיניותו של ארן זלמן- ב"אשל הנשיא" לאורך שנים רבות הודגשה חשיבותה של השכלה לעבודת כפיים.
 
'''====מערכת חינוך''' '''בית ספרי'''.====
 
בתחילת דרכו בית הספר החקלאי "אשל הנשיא" דגל בהכשרת דור חדש של חקלאיים. במובן זה בית הספר העניק הכשרה, אשר ישמש בוגרי בית הספר בעבודתם במשקים פרטיים של הוריהם (משק זעיר) ובמשקים מושביים. בסיומו בית הספר  בוגרים יצאו עם תעודות מקצועיות, אשר אפשרו להם להשתלב בשוק העבודה בתחומי חקלאות ותיעוש. מדובר בחינוך ארבע שנתי מכיתות ט' עד יב'. 
 
'''====מגמה מקצועית''' ====
 
תחומים בהם עסקו תלמידי מגמה מקצועית הם: מכונאות, אגרונומיה, ניהול משק זעיר, נהרות, חשמלאות. המקצועות אלו יועדו לבנים.  תלמידות למדו כלכלת בית. בסיום ארבע שנים במגמה מקצועית בוגרים קיבלו תעודת גמר ממשלתית. תלמידי מגמה ברובם גרו בפנימייה ועבדו במשק חקלאי שישה ימים בשבוע. חלק מתלמידים התחיל לעבוד עוד לפני זריחת השמש, בשעה 4-5. זה נבע מצורך לחלוב פרות. תלמידים חולבים התחילו ללמוד בשעה שבע וחצי. לדבריו של זאב מילר (מנהל השלישי של אשל הנשיא), בשעת 11 התלמידים מרוב העייפות נרדמו על שולחנות בית הספר. תלמידים שעבדו בשעות הבוקר המאוחרות למדו אחרי צהריים- דבר הקשה על התלמידים ללמוד בצורה פרודוקטיבית. לדעתו של זאב מילר, מגמה מקצועית במצבה הקיים הייתה מיותרת וחסרת משמעות קידומי.
 
'''====מגמה עיונית'''====
 
לצד מגמה מקצועית פעלה מגמה עיונית. תלמידי מגמה ברובם היו תלמידי קיבוצי סביבה- אורים, חצרים ומרחבים. כל יום הם נסעו לבית הספר ולמדו בכיתות אקסטרניות, בנפרד מתלמידי פנימייה. התלמידים לא עסקו בחקלאות במסגרת משק החקלאי של "אשל הנשיא". הם נהנו מאפשרות להתנסות בקיבוצי אם שלהם- זה בתאוריה. למעשה לא עסקו בחקלאות כלל, אלא בעבודה חברתית במקום מגורם: עבודה בגני ילדים, חדר אוכל. בסיום ארבע שנים של לימודים התלמידים ניגשו למבחני בגרות.
 
'''===שנות ה-70'''===
 
'''====ביטול מגמה מקצועית'''====
 
בתחילת שנות ה-70 בית הספר נתקל בבעיית מחסור התלמידים. מחסור נבע מהקמתם של בית הספר יסודי ותיכון במרחבים. כמו כן לדעתם של הורי התלמידים חינוך מקצועי לא  ענה על דרישות העולם המשתנה ולא קידם תלמידים. כהרף עין בית הספר נשאר עם 170 תלמידים של פנימייה וילדי קיבוצים. בית הספר הגיע למצב שפל- אף אחד לא  רצה ללמוד בו. כחלק מהביקורת המוטחת על "אשל הנשיא" וכמענה לעזיבתם של תלמידים רבים הנהלת בית הספר פתחה בצעדים לשיפור המראה הכללי שלו. בצעד ראשון הוחלט לתת לתלמידים אפשרות ללמוד ולא רק לעבוד במשק החקלאי של בית ספר. בתחילת שנות ה-70 ימי עבודה צומצמו ליום אחד. מאותו יום ועד היום תלמידי אשל הנשיא עובדים במשק רק יום אחד (לא מדובר ביום, אשר משותף לכולם, חלק מתלמידים עובדים ביום אחד שאר בשני- כך נוצר רצף עבודה במשק חקלאי). צעד שני, אשר עורר בזמנו את בית הספר כולו- ביטול מגמה מקצועית. לדבריה הנהלת בית הספר באותן שנים (זאב מילר) חלק גדול של בית הספר התנגד לצעד זה, במיוחד מורים בחינוך מקצועי. הם טענו שתלמידים, אשר לומדים במסלול זה אינם מסוגלים למשהו אחר. תלמידי מסלול מקצועי ברובם היו יוצאי עדת מזרח, אשר לדבריו של קרל פרנקנשטיין נכללים בקבוצת "טעוני טיפוח" וחייבים תנאי חינוך מיוחדים.  חשוב להזכיר שבוגרי מגמות מקצועיות ברחבי ישראל לא עברו הכשרה בצורה דיה על מנת להשתתף בשוק העבודה ולהמשיך להשכלה העל תיכונית. לפעמים רמת ההשכלה של תלמידי בתי ספר מקצועיים נפלה מתחת לרמה של הוריהם. יוצאי דופן הם בוגרי בתי ספר למקצוע אליטיסטיות, אשר המשיכו את לימודיהם בטכניון.
 
'''====רפורמה ואינטגרציה'''====
 
קולות הרפורמה ואינטגרציה ב"אשל הנשיא" נשמעו כבר בתחילת שנות ה-70, אך לא קיבלו תמיכה ראויה. עם בואם של מורים הצעירים ממרכז הישראל רפורמה ואינטגרציה יצאו לדרך. ב"אשל הנשיא", אשר כבר משנת 1970 קיבל סטטוס של מקיף, מספר התלמידים היה נמוך במיוחד. בשנות  1974-1975 הוחלט לעורר עניין בבית הספר על ידי צירופם  של תלמידי עומר. בהתחלה מספרם היה מועט. הם למדו כאקסטרניים בכיתות נפרדות מאלו של פנימיסטים ותלמידי הקיבוצי פטיש ואורית. צורך זה בא על מנת לענות על בקשות הורי ילדי עומר ללמוד שש שעות שבועיות של אנגלית. עם הזמן כמות תלמידי עומר גדלה והושווה לזאת של קיבוצים ופנימייה. מאותו רגע שולבו שלושתשלוש הקבוצות בכיתות הטרוגניות. הוחלט ללכת על עיקרון של שליש, כלומר שליש הם תלמידי עומר, שליש- תלמידי קיבוצים ושליש תלמידי פנימייה. מאותו זמן לימודים עיוניים של תלמידים נהיו זהים. בסוף שנות ה-70 כל תלמידי בית הספר עסקו בחקלאות. במקביל לזה הוחלט לעלות רמה של "אשל הנשיא"  ועניין בו על ידי סגירת מסלול מקצועי ופתיחת מגמות נוספות. יחד עם זאת פותחו קייטנות, פרויקטים מיוחדים (כמו "פרויקט ירושלים", "קיבוץ צעיר"), החלה בנייה חדשה (הקמת אולם תרבות, מגרש כדורגל, ספרייה חדשה), שיפוצים רבים, אבזור חדש.
 
'''===שנות 90-80'''===
 
ב"אשל הנשיא" נמשכת בנייה, שתילת צמחייה, נפתחות מגמות חדשות, אשר נותנות מענה לכל תלמיד ותלמיד הלומדים באשל הנשיא.  בתחילת שנות ה-00 מספר המגמות עולה על 19.  בתחילת שנות ה-90 פתח בשידורו "רדיו אשל הנשיא"- רדיו חינוכי הראשון בישראל. משק החקלאי של "אשל הנשיא" עבר טרנספורמציה וקיבל מעמד של מרכז מדעי, העוסק בחקר והתנסות מדעית של תלמידי בית הספר.  בתחילת שנות ה-90 אוכלוסיית עומר עזבה את "אשל הנשיא" עקב הקמתו של תיכון ביישוב. אוכלוסיית תלמידי עומר הוחלפה בתלמידי ישוב להבים.
 
== פנימיית אשל הנשיא ==