|
ממשלות אוסטריה והונגריה ניסו במשך השנים לאכלס את קרואטיה: הם כפו את שפותיהם על הקרואטים ויישבו [[קולוניה|מתיישבים]] אוסטרים והונגרים בערים הקרואטיות. בתחילת [[המאה ה-19]], הופיעה לראשונה ה[[לאומיות]] הקרואטית כדי לעמוד מול הגרמאניזציה והמגיאריזציה.
התחייה הלאומית הקרואטית החלה בשנותב[[שנות השלושיםה-30 של המאה ה-19]], עם "[[התנועה האילירית]]" (''Ilirski Pokret''), שכנראה נקראה אחרי ילידי אזור קרואטיה בעבר, האילירים. היא משכה עליה מספר דמויות בעלות השפעה והפיקה התקדמויות חשובות בתרבות ובשפה ה[[קרואטית]]. מוביל התנועה היה [[ליודביט גאי]] (''Ljudevit Gaj''), שהפך את השפה הקרואטית לשפה המרכזית באזור.
בשנת [[1840]], נערך מפקד אוכלוסין [[האימפריה האוסטרית|אוסטרי]] בקרואטיה וסלבוניה., היוועל 1פי המפקד חיו 526,605,730550 תושבים בממלכת קרואטיה, מתוכם: 519,426 (98,64%) קרואטים, 3,000 (0,56%) גרמנים, 2,900 (0,55%) סרבים ו-1,3737 (0,19%) יהודים.
בשנותב[[שנות הארבעיםה-40 של המאה ה-19 ]], התנועה עברה ממטרות תרבותיות להתנגדות לדרישות הפוליטיות ההונגריות. לפי הפקודה המלכותית ב-[[11 בינואר]] [[1843]], שמקורה ב[[קלמנס ונצל פון מטרניך|מטרניך]], נאסר השימוש בסמל התנועה בציבור. הדבר האט את התקדמות התנועה, אך היה כבר מאוחר מדי להפסיק את השינויים החברתיים שהתנועה ▼* 777,880 קרואטים (48%)
* 504,179 סרבים (32%)
* 297,747 שוקצ'ים (19%)
* 25,924 אחרים (1%)
▲בשנות הארבעים של המאה ה-19, התנועה עברה ממטרות תרבותיות להתנגדות לדרישות הפוליטיות ההונגריות. לפי הפקודה המלכותית ב-[[11 בינואר]] [[1843]], שמקורה ב[[קלמנס ונצל פון מטרניך|מטרניך]], נאסר השימוש בסמל התנועה בציבור. הדבר האט את התקדמות התנועה, אך היה כבר מאוחר מדי להפסיק את השינויים החברתיים שהתנועה
החלה.
|
