היסטוריה של קרואטיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 119:
בשנת [[1840]], נערך מפקד אוכלוסין [[האימפריה האוסטרית|אוסטרי]] בקרואטיה וסלבוניה, ועל פי המפקד חיו 526,550 תושבים בממלכת קרואטיה, מתוכם 519,426 (98,64%) קרואטים, 3,000 (0,56%) גרמנים, 2,900 (0,55%) סרבים ו-1,3737 (0,19%) יהודים.
ב[[שנות ה-40 של המאה ה-19]], התנועה עברה ממטרות תרבותיות להתנגדות לדרישות הפוליטיות ההונגריות. לפי הפקודה המלכותית ב-[[11 בינואר]] [[1843]], שמקורה ב[[קלמנס ונצל פון מטרניך|מטרניך]], נאסר השימוש בסמל התנועה בציבור. הדבר האט את התקדמות התנועה, אך היה כבר מאוחר מדי להפסיק את השינויים החברתיים שהתנועה החלה.
בשנת [[1867]] הושגה [[הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867]], ולפיה הפכה קרואטיה לנחלת כתר הונגרית. בשנת [[1868]] הושגה פשרה בין קרואטיה להונגריה ונחתמה [[הפשרה ההונגרית-קרואטית]], ולפיה אוחדו ממלכות קרואטיה ו[[ממלכת סלבוניה|סלבוניה]] ל[[ממלכת קרואטיה-סלבוניה]]. קרואטיה קיבלה אוטונומיה מסויימת בעניינים מנהליים, חינוכיים, דתיים ומשפטיים, בעוד שהונגריה נשארה אחראית על תחומי החוץ והביטחון.
ב-[[1881]], החזית הצבאית פורקה למספר מחוזות אזרחיים. בסוף המאה ה-19 הקרואטים והסרבים הביעו יותר ויותר רצון לעצמאות, ולייסודה של מדינה סלאבית מאוחדת בבלקן המערבי. אמנם דלמטיה וקרואטיה וסלבוניה השתייכו לחלקים שונים של האימפריה, אך הם עמדו, בין השאר, תחת אותו דגל.
|