ממלכת ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 74:
המלך הושע לא השלים עם שלטון האשורים, ובשעה של חלופי מלכים באשור והסתמכות על הבטחת [[סוא מלך מצרים]] לבוא לעזרתו, ניצל את ההזדמנות והפסיק את תשלום המסים לאשורים, צעד המהווה [[מרד מסים]]. בתגובה לכך כבש הצבא האשורי את שארית שטחי הממלכה; [[שלמנאסר החמישי|שלמנאסר ה-5]], יורשו של תיגלת פילאסר ה-3, ציווה לכלוא את הושע בבית הכלא ולאחר מכן החל המצור על שומרון, בירת ישראל. המצור נמשך כשלוש שנים, בינתיים תפס [[סרגון השני]] את השלטון ובשנת 722 לפנה"ס הצליח לכבוש את שומרון; רבים מתושבי הממלכה הוגלו למחוזות רחוקים באימפריה האשורית. באנאלים שנמצאו באשור מתפאר מלך אשור בניצחונו על ממלכת ישראל ואף מתפאר כי תפס 50{{הערה|לפי קריאה אחרת, 200}} מרכבות מצבא ישראל וצירפם לצבאו שלו. בכך בא קץ ממלכת ישראל ותחתה הוקמה פחוה אשורית בשם: שֳמֵרְנָ.{{הערה|ראו: אליה שמואל הרטום, '''תורה נביאים כתובים פירושים''', הוצאת ספרים "יבנה" בע"מ, עמ' 275-281.{{הבהרה|יש לתקן פירואט ביבליוגרפי}}}} הגליית תושבי ממלכת ישראל לאשור מתוארת במקרא ב[[ספר מלכים]]:{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|יז|ה|ו}}}} {{ציטוטון|בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.}}, ושוב בדברי הימים.{{ש}}
בכתובת שנמצאה, אשר מפרטת את מסעות [[סרגון השני|סרגון מלך אשור]], מצוין כי בעקבות המלחמה נשבו 27,290 תושבים.{{הערה|1=או 27,280 לפי קריאה אחרת}} בהנחה שנתון זה הוא אמין וממצה, המסקנה העולה ממנו היא שבפועל מרבית תושבי ישראל לא הוגלו, ונשארו במקומם. גם במקרא ישנן אסמכתאות רבות לכך שההגליה האחרונה, בדומה לאלו שקדמו לה, הייתה חלקית בלבד, ורבים מתושבי הממלכה או צאצאיהם נספחו לממלכת יהודה, או לגולים ממנה לאחר חורבנה.{{הערה|ב{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|מב}} מסופר על חמש מאות מבני שמעון שבימי [[חזקיהו]] התיישבו בהר שעיר שבדרום עבר הירדן. ואזכורים לקשרים שקשר חזקיהו עם שארית הפליטה, ראו לקמן. אזכורים אחרים מתייחסים לימי [[יאשיהו]], [[צדקיהו]] ו[[שיבת ציון]].}} ייתכן גם שחלק מצאצאי עשרת השבטים נטמעו ב[[שומרונים]], אף שלפי התנ"ך הם צאצאי הגויים שיושבו בשומרון במקום הגולים
לפי השערה זו, פירש [[יהודה קיל]]{{הערה|בפירוש [[דעת מקרא]] למלכים ב' עמ' תרצד'}} שעיקר הגולים היו יושבי העיר שומרון ובנותיה - הן הן "ערי שומרון" עליהן נכתב ב{{תנ"ך|מלכים ב|יז|כד}} שיושבו בהן גויים תחת בני ישראל,{{הערה|וכיוצא בכך המונח 'ערי חברון' המוזכר ב{{תנ"ך|שמואל ב|ב|ג}}}} ועל שומרון נכתב שבני ישראל גלו משם. מאידך, דעת [[ישראל פינקלשטיין]] היא שהמקרא, בדגש על [[ספר מלכים ב']], מציג את חורבן ממלכת ישראל בה הוגלתה כביכול כל האוכלוסייה
==לאחר חורבן הממלכה==
|