קדושה (תפילה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ"אחת החלקים" ל"אחד החלקים" שהרי חלק הוא זכר
מ הוספת קישור לתשעה באב
שורה 27:
לפני כל אחד מפסוקי הקדושה קיימת הקדמה הנאמרת על ידי החזן (ובמנהגים אחרים גם על ידי הקהל) לפני אמירת הפסוק עצמו (אותו אומרים גם החזן וגם הקהל). הקדמות אלה מתחלפות בין נוסחי התפילה השונים, ולעתים גם בין התפילות השונות, כאשר יפורט להלן. בתקופת הפייטנות הארץ ישראלית הקלאסית החלו לכתוב פיוטים עבור תפילות חגיגיות אשר היוו חלופה להקדמות הסטנדרטיות לפסוקי הקדושה. פיוטים אלו נאמרו במהלך הדורות, אך בדורות מאוחרים אמירתם החלה להתבטל (כמו גם סוגות אחרות של פיוטים) וכיום כמעט ואין אומרים אותם.
 
ב[[נוסח הספרדים]] קיימים שלושה סוגי קדושות: קדושת "נקדישך" הנאמרת בתפילות שחרית ומנחה, קדושת "כתר מורחבת" הנאמרת בתפילת מוסף של שבתות וימים טובים, קדושת "כתר קצרה" לראשי חודשים ולחולו של מועד ולחלק מהמנהגים קדושת "נקדש" בשחרית של [[תשעה באב]].
 
ב[[נוסח אשכנז]] גם קיימים שלושה סוגי קדושות, אך שונים: קדושת "נקדש קצרה" - לתפילת שחרית של חול, כל תפילות מנחה ותפילות מוסף של ראשי חודשים וחול המועד, קדושת "נקדש ארוכה" (עם הרחבות "אז בקול" ו"ממקומך מלכנו") לתפילת שחרית של שבתות וחגים וקדושת "נעריצך ונקדישך" למוסף של שבתות וחגים (כולל הרחבה שנאמרת רק בחגים).