חופי ישראל – הבדלי גרסאות

חופי ישראל מצטיינים [[מגוון ביולוגי|ברבגוניות ביוטית]] ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים. שטח ה[[הסביבה הטבעית|סביבה]] החופית ב[[ישראל]], שנותר לרווחת התושב - למטרות [[נופש]], [[חינוך]], [[מדע]] ו[[מחקר]], לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי [[תשתית|תשתיות]] וצורכי [[ביטחון לאומי|ביטחון]] הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב.

 

שטח הסביבה החופית נתון ללחצי [[בנייה]] ופיתוח מצד [[יזם|יזמי]] [[נדל"ן]], [[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] וה[[מדינה]] מחד, ולמאמצי [[סביבתנות|שימור]] ו[[נגישות|הנגשה]] לכלל ה[[תושב]]ים באמצעות [[פיתוח בר קיימא]], מצד הגופים הרשמיים האמונים על [[הגנת הטבע והסביבה]] ואלו של [[החברה האזרחית]], מאידך.

 

[[חוק שמירת הסביבה החופית]] 2004, וביתר שאת [[חוק שמירת הסביבה החופית#הצעה לתיקון חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004|ההצעה לתיקון חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004]] לצד [[תמ"א 35]] הקובעת כי תוספת שטח לפיתוח צריכה להיות ממוקמת ככל האפשר בשטחים שאינם בעלי רגישות נופית-סביבתית גבוהה, ולצד תמ"א 13/4 (בהליכי תכנון סופיים) המחייבת כי תוכנית החלה בשטח ה[[מצוק]] החופי תכלול מסמך הגנה על המצוק, מספקים כלים בידי הנאבקים לשימור הסביבה החופית.

 

====הפרת איזון תהליך פיזור החול הבונה את רצועת החוף====

====עליית מפלס הים====