תקנות שו"ם – הבדלי גרסאות

תקנות נוספות שנתקנו ככל הנראה באותה ועידה, עוסקות בסכסוכים ממוניים למיניהם. ראשית נקבע, כי המזמין את חברו לדין ולא בא, יוטל עליו חרם עד שיבוא. בתקנה זו נקבעו מספר סייגים ותנאים. בנוסף לכך, הסדירו התקנות את זכות [[עיקול]] הפקדונות. תקנה קדמונית, שיש המייחסים אותה לרבנול[[רבנו גרשום]], קבעה, כי אדם שהופקדו בידיו ספרים והמפקיד חייב לו כסף, אינו יכול לעכב את השבת הספרים עד לפירעון החוב. חכמי טרוייש הסכימו עם התקנה וציינו "כי חרם קדמונים הוא", ואף הוסיפו והרחיבו אותהּ – רבנו תם קבע, כי אין לעכב שום פקדון עד לפירעון חוב, מלבד [[מלמד|מלמדי תינוקות]] שלא שולם שכרם, שלהם הותר לעכב פקדונות שונים, אך לא ספרים.