תקנות שו"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1| |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לרבנו גרשום |
||
שורה 27:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=העובר על התקנות יהא ב[[נידוי (הלכה)|נידוי]], ב[[חרם (הלכה)|חרם]], בשמתא ובשם מיתה ובשממה יהא... ויהיו כל ישראל מובדלים ממנו... פיתו [[פת עכו"ם|פת כותי]], יינו [[יין נסך]], ספריו ספרי [[איסורים מאגיים ביהדות#כישוף|קוסמין]].|מקור=שו"ת מהר"ם מינץ, תשובה ק"ב}}
תקנות נוספות שנתקנו ככל הנראה באותה ועידה, עוסקות בסכסוכים ממוניים למיניהם. ראשית נקבע, כי המזמין את חברו לדין ולא בא, יוטל עליו חרם עד שיבוא. בתקנה זו נקבעו מספר סייגים ותנאים. בנוסף לכך, הסדירו התקנות את זכות [[עיקול]] הפקדונות. תקנה קדמונית, שיש המייחסים אותה
חלק מהתקנות עסקו בנושא סכסוכי המסים. נקבע, כי אדם שנתבע לשלם מס ולטענתו חלה טעות באומדן הכנסותיו, יפרע תחילה את המס, או יתן [[משכון]] כפי הערכת הקהילה, ורק אחר כך ידון עמם בפני בית דין שאינו קשור לקהילה. כל זאת במקרה שהטענה היא שאירעה טעות בהערכת השומה, אך אם לדעת האיש מתנכלים לו בכוונת זדון, הוא רשאי לתבוע דין טרם שישלם{{הערה|שם=המקורות|התקנות הוזכרו ב[[שו"ת]] [[מהר"ם מרוטנבורג|מהר"ם בר ברוך]] (מרוטנבורג) דפוס פראג, תשובה תתרכ"ב, ב'''שו"ת מהר"ם מינץ''' תשובה ק"ב, וראו גם [[ישראל שציפנסקי]], '''התקנות בישראל''', כרך ד', 1993.}}.
|