פקיסטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שריף הודח על־ידי בית המשפט מתפקיד ראש הממשלה; כעת התפקיד לא מאויש
←‏היסטוריה: השמות בשפת המקור מופיעים בערכים הרלוונטיים (בנזיר בהוטו ונוואז שריף); כמקובל
שורה 65:
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] קיבלה פקיסטן עזרה רבה מ[[ארצות הברית]] וקלטה מיליוני [[פליט]]ים אפגניים (בעיקר [[פשטונים]]) שברחו מאפגניסטן עקב הפלישה הסובייטית אליה. מספר עצום של פליטים (הגבוה ביותר בעולם) גרם לזעזוע קשה בפקיסטן. השפעת האסלאם העמיקה בזמן שלטונו של הדיקטטור גנרל [[מוחמד זיאה אל-חאק]] (Muhammad Zia ul-Haq). הוא הרחיב גם את מאגר ה[[נשק לא קונבנציונלי|נשק הלא קונבנציונלי]] של מדינתו. הגנרל נהרג בהתפוצצות מטוס שבו טס בשנת [[1988]] ופקיסטן חזרה למשטר דמוקרטי.
 
המשטר הדמוקרטי החזיק מעמד 10 שנים על ידי שני נשיאים: [[בנזיר בהוטו]] (Benazir Bhutto) ו[[נוואז שריף]] (Nawaz Sharif), שניהם נבחרו פעמיים. שניהם הואשמו ב[[שחיתות]] רבה. הצמיחה הכלכלית התמתנה לקראת סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. הגורמים הנוספים למשבר הכלכלי היו המשבר הכלכלי שפקד את אסיה והסנקציות שהוטלו על פקיסטן לאחר ניסויי הנשק הגרעיני בשנת [[1998]]. הניסוי הפקיסטני היה התגובה לניסוי הודי דומה. שנה לאחר מכן העימות בקשמיר איים לסחוף את המדינה למלחמה נוספת עם הודו.
 
בבחירות של [[1997]] חזר נוואז שריף להנהיג את המדינה, תוך שהוא נהנה מרוב מוחלט ב[[פרלמנט]]. הוא התכוון לשנות את ה[[חוקה]], על מנת לבטל חלק מההגבלות שחלו על [[הרשות המבצעת]]. השחיתות הגוברת בממשל והתנהגותו הרודנית של הנשיא גרמה ל[[הפיכה צבאית]] נוספת, הפעם תחת הנהגתו של [[פרבז מושארף]].