גזירות תתנ"ו – הבדלי גרסאות

נוספו 40 בתים ,  לפני 4 שנים
(←‏הנצחת האירועים: הרחבה, עריכה, ומקור)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
בעקבות האירועים החלו יהודי [[אשכנז]] לומר את תפילת "[[אב הרחמים]]", תפילה שחוברה בקהילת [[וורמיזא]]. בתחילה נאמרה התפילה בשבת שלפני [[שבועות]] ובשבת שלפני [[תשעה באב]], אולם בהמשך פשט המנהג לומר אותה מדי שבת. היות שעיקר האירועים היו בתקופת [[ספירת העומר]], התחזקה גם המשמעות של ימי ספירת העומר כימי אבל (משמעות שמקורה באגדה על מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]] בימי ספירת העומר) וקיבלו ביטוי דומה לזה של ימי [[בין המצרים]]. כך למשל נהוג שלא להתחתן בימי [[ספירת העומר]] ואשכנזים ובני עדות המזרח נוהגים שלא להתגלח ולהסתפר בתקופה זו.
 
פיוטים לזכר גזרות תתנ"ו נכתבו כנראה עוד בסוף המאה הי"א ובמשך כל המאה הי"ב. יש בידינו למעלה מעשרים וחמשה פיוטים כאלה, כולם פיוטים מאשכנז. ביניהם קינות לתשעה באב, פיוטי סליחות שנהגו לאמרם במעמדים שונים (כגון בימי זיכרון וביום כיפור) ופיוטי 'יוצר', 'אהבה' ובעיקר 'זולת' – שנאמרו בשבתבשבתות לפניספירת שבועותהעומר בקהילות אשכנז. גזרות תתנ"ו נרמזות הרבה גם בפיוטים נוספים מאשכנז, העוסקים במצבו של עם ישראל בגלות.
 
ב[[תשעה באב]] נהוג בקהילות אשכנז לקונן גם על חורבן קהילות שו"ם (שפיירא וורמייזא ומגנצא) בגזירות תתנ"ו בזמן מסעי הצלב. הקינה הידועה ביותר בעניין זה פותחת במילים "מי יתן ראשי מים" מאת [[קלונימוס בן יהודה|רבי קלונימוס הפיטן]].{{הערה|1=[[he:s:קינות/מי יתן ראשי|קינת "מי יתן ראשי"]] לרבי קלונימוס בן יהודה, באתר ויקיטקסט}} עוד שלש קינות על גזרות תתנ"ו כלולות בסדר הקינות הרווח בקהילות אשכנז.
משתמש אלמוני