גזרות תתנ"ו – הבדלי גרסאות

בעקבות האירועים החלו יהודי [[אשכנז]] לומר את תפילת "[[אב הרחמים]]", תפילה שחוברה בקהילת [[וורמיזא]]. בתחילה נאמרה התפילה בשבת שלפני [[שבועות]] ובשבת שלפני [[תשעה באב]], אולם בהמשך פשט המנהג לומר אותה מדי שבת. היות שעיקר האירועים היו בתקופת [[ספירת העומר]], התחזקה גם המשמעות של ימי ספירת העומר כימי אבל (משמעות שמקורה באגדה על מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]] בימי ספירת העומר) וקיבלו ביטוי דומה לזה של ימי [[בין המצרים]]. כך למשל נהוג שלא להתחתן בימי [[ספירת העומר]] ואשכנזים ובני עדות המזרח נוהגים שלא להתגלח ולהסתפר בתקופה זו.

 

 

ב[[תשעה באב]] נהוג בקהילות אשכנז לקונן גם על חורבן קהילות שו"ם (שפיירא וורמייזא ומגנצא) בגזירות תתנ"ו בזמן מסעי הצלב. הקינה הידועה ביותר בעניין זה פותחת במילים "מי יתן ראשי מים" מאת [[קלונימוס בן יהודה|רבי קלונימוס הפיטן]].{{הערה|1=[[he:s:קינות/מי יתן ראשי|קינת "מי יתן ראשי"]] לרבי קלונימוס בן יהודה, באתר ויקיטקסט}} עוד שלש קינות על גזרות תתנ"ו כלולות בסדר הקינות הרווח בקהילות אשכנז.