גנבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מתקן הפניה כפולה → he:גניבה |
העברה לגזל (משפט עברי) |
||
שורה 1:
{{מפנה|גזל}}
'''גניבה''' או '''גזל''' פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו. מושגים אלה מוכרים ב[[משפט עברי|משפט העברי]], כמו גם ב[[המשפט בישראל|משפט הישראלי]] המודרני, שבו '''גניבה''' היא עבירה מוכרת ב[[חוק העונשין|דיני העונשין]], בעוד ב[[דיני הנזיקין]] של המדינה מוכרת עוולת ה'''גזל''' כחלק מהעוולות שבגינן ניתן לקבל סעד משפטי.{{הערה|עבירת הגניבה שבדיני העונשין כוללת בתוכה גם את המושג ההלכתי של "גזל". ה"גזל" ההלכתי, ה"גזל" הנזיקי וה"גניבה" מדיני הנזיקין מתארים התנהגות שונה במקצת. בעוד שהגזל ההלכתי מתאר נטילת חפץ מבעליו בכוח ובלא הסכמתו, אם כי בידיעתו, אין המונחים המודרניים של ה"גזל" הנזיקי וה"גניבה" העונשית דורשים כלל את ידיעת הבעלים או שימוש בכוח, והם מדגישים את [[זכות הקניין]] של הנגזל בחפץ, לעומת היעדר הזכות של הגזלן.}}
==איסור גזל וגניבה ביהדות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזל (משפט עברי)]], [[גניבה (משפט עברי)]]}}
'''גזל''' הוא [[מצוות לא תעשה]] מן ה[[תורה]] שעניינה לקיחת חפץ מבעליו בכוח, שלא ברשות הבעלים; התורה מצווה על כך בספר [[ויקרא]]: {{ציטוטון|לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל|{{תנ"ך|ויקרא|יט|יג}}}}. איסור גזל הוא [[לאו הניתק לעשה]], ולפיכך אדם שגזל ועבר על הלאו מחויב ב[[מצוות עשה]] של "והשיב את הגזילה"; המקור לדין זה גם הוא בספר ויקרא: {{ציטוטון|וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל|{{תנ"ך|ויקרא|ה|כג}}}}.
במקרה שהחפץ השתנה בזמן שנמצא אצל הגזלן, דהיינו שאכלו אותו או שינו את צורתו (ואפילו היה הדבר ב[[אונס]]), הרי החפץ שייך לגזלן, והגזלן חייב לשלם את תמורתו לבעליו (ולא את החפץ עצמו).
חז"ל אמרו ש"השואל שלא מדעת כגזלן"- דהיינו אדם שלקח חפץ שלא ברשות הבעלים, אפילו על מנת להחזירו אחר-כך לבעלים, הרי זה גזל. אולם במקרים מסוימים כלל זה לא מוחלט (לדוגמה: [[ניחא ליה לאיניש ליעבד מצווה בממוניה]] או [[זכין לאדם שלא בפניו]]).
נוסף על איסור הגזילה, ישנו איסור נוסף – איסור גניבה, שאף עליו ציוותה התורה: {{ציטוטון|לֹא תִּגְנֹבוּ|{{תנ"ך|ויקרא|יא}}}}. ההבדל בין גניבה לגזילה הוא בכך שגניבה נעשית בהיחבא ובלא ידיעת הבעלים, ואילו גזילה נעשית בכוח ובידיעת הבעלים.
בזמן שהתקיימה ה[[סנהדרין]], אדם שגנב ונתפס היה צריך לשלם לבעלים [[תשלומי כפל]] על הדבר הנגנב, דהיינו פי שניים מערך הגניבה.
==במשפט הישראלי==
[[פקודת הנזיקין]] הישראלית, שהיא [[פקודה (חיקוק)|פקודה]] שיצאה מאת המחוקק ה[[המנדט הבריטי|מנדטורי]], מכירה בעוולת הגזל, כחלק מן העוולות הנקראות "שליחת יד". בסעיף 52 לפקודה מוגדר "גזל":
{{ציטוט|תוכן=גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא-כדין לשימוש עצמו [[מיטלטלין]] שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת.}}
ייחודה של עוולת הגזל לעומת עוולות אחרות הוא בכך שבנוסף לכל הסעדים המוקנים לתובע, יכול הנפגע מגזל גם לדרוש לידו את השבת מיטלטליו שנגזלו.
[[חוק העונשין]] של מדינת ישראל אינו אוסר על ה"גזל", אלא על עבירת הגניבה, שיסודותיה דומים. בסעיף 383 לחוק נקבע כי:
{{ציטוט|תוכן=אדם גונב דבר אם הוא –
:(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;
:(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.}}
הגונב, דינו מאסר שלוש שנים.
עוולת הגזל ועבירת הגניבה הם חיקוקים שמקורם ההיסטורי ב{{ה|משפט האנגלי}}, והקשר שלהם אל המושג ההלכתי קלוש.
==ראו גם==
*[[שוד]]
*[[פריצה]]
*[[קלפטומניה]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{הארץ|נעמי דרום|"אולי נהייתי קלפטומנית ואולי פשוט הייתי רעבה" – איך מתמודדים עם "פשעי עוני"?|1.2614954|16 באפריל 2015}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפט עברי: דיני נזיקין]]
[[קטגוריה:פשעים כלכליים]]
[[קטגוריה:דיני נזיקין]]
[[קטגוריה:סוגיות חברתיות]]
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]
| |||