אנה לאופולדובנה – הבדלי גרסאות

אימה,אנה יקטרינה,נולדה שהייתהב-[[7 בתובדצמבר]] [[איוואן1718]] החמישיב[[רוסטוק]] התחתנהבשם עםקתרינה כריסטינה, נסיכת מקלנבורג-שוורין, ל[[קרל לאופולד, דוכס מקלנבורג-שוורין]] ועברה לול[[גרמניהיקטרינה איוואנובה מרוסיה]]., אנהבתם נולדהשל ב[[רוסטוק]]איוואן בשםהחמישי|איוואן קתרינה כריסטינההחמישי, נסיכתצאר מקלנבורג-שווריןרוסיה]] ו[[פראסקוביה סאלטיקובה]]. בשנת [[1722]] הגיעה עםקתרינה אמאכריסטינה שלהעם אימה ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסיתרוסיה]], וכעבור מספר שנים עברה ל[[נצרות אורתודוקסית]] תוך שינוי שמה לאנה לאופולדובנה. בשנת [[17401739]] התחתנה אנה עם [[אנטון-אולריך, דוכס בראונשוויג]], ממנו נולדו לה 5 ילדים. אנה הייתה מקורבת ל[[אנה, קיסרית רוסיה|אנה]] קיסרית רוסיה, וקרבה זו הובילה להחלטה של הקיסרית כי [[יורש העצר]] הבא יהיה בנה של אנה. בנה הראשון - [[איוואן השישי]], נולד באוגוסט [[1740]]., וכאשר באוקטובר [[1740]] מתה [[אנה, קיסרית רוסיה|הקיסרית]] נפטרה, איוואן הוכתר לקיסר, ו[[ארנסט בירון]] מונה ל[[עוצר (שליט)|עוצר]].

תוך זמן קצר [[ארנסט בירון]] נעצר על ידי [[כריסטופור מיניך]], נשפט ונשלח ל[[סיביר]]. אנה לאופולדובנה התמנתה ל[[עוצר (שליט)|עוצרת]]. מעשית, השלטון במדינה היה בידי [[כריסטופור מיניך]] שעזר לה להדיח את בירון ובידי [[אנדריי אוסטרמן]]. בתקופת שלטונה החלה מלחמה עם [[שוודיה]]. בין תומכיה לא היה שיתוף פעולה., תוךותוך זמן קצר מיניך הורחק מתפקידי מפתח. קרבתם של פקידים ממוצא גרמני לעוצרת הזכירה לאצולה הרוסית את תקופת [[ארנסט בירון]]., כתוצאה מכל זה סביב [[יליזבטה, קיסרית רוסיה|יליזבטה פטרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה]] החלה להתגבש קבוצת קושרים. [[אנדריי אוסטרמן]] ידע על הקשר וניסה להניע את אנה לאופולדובנה לפעול, אך היא המתינה.

לקראת סוף [[1741]] נאלצה אנה לוותר על השלטון ולהסכים למינוי של [[יליזבטה, קיסרית רוסיה|יליזבטה]] לקיסרית.

לאחר איבוד שלטונה, הועברה אנה עם משפחתה למצודה ליד [[ריגה]], ולאחר מכך לכפר ב[[ארכנגלסק (מחוז)|מחוז ארכנגלסק]]. בנה [[איוואן השישי|איוואן]] היה איתה תקופה מסוימת, אך לאחר מספר שנים נשלח למצודה ליד [[סנקט פטרבורג]], בה נהרג בשנת [[1764]]. בהיותה בגלות היא הולידה עוד 4 ילדים, ונפטרה ב-[[18 במרץ]] [[1746]] במהלך הלידה האחרונה.

לאחר מותה, בעלה ו-4וארבעת ילדיה התגוררו בכפר, עד אשר בשנת [[1787]] [[יקטרינה הגדולה]] נתנה להם אישור לעזוב את [[רוסיה]].