ברי ושמא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הרחבה, קטגוריה, והחלפת ה{{קצרמר}} ב{{להשלים}}
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''ברי ושמא''' הינם שני סוגים מקבילים של טענות ב[[משפטיםמשפט עברי|משפטיות]]משפט מן ה[[תלמודהעברי]].
 
טענות אלו נשמעות בעיקר בדיניב[[דיני ממונות]]. טענת 'ברי' היא טענה בהשהטוען מציג הטועןללא דרךכל אפשרית אחת בלבד להתרחשותם של הדברים הנדוניםהסתייגות (למשל-ראובן הנתבע[[הלוואה|לווה]] חייב ליממני 100 שקלים כיולא הוא לקח אותם ממניהחזירם) וטענת 'שמא'- היא טענה בהשהטוען מציגעצמו הטועןמעלה כמהספק דרכים חלופיות בהן יכלו הדברים הנדונים להתרחשבנכונותה (למשל-אני נראהלא ליזוכר שהחזרתיאם לולוויתי את הכסף והוא שכח, ואולי לאמשמעון).
 
בכמה מקומות בתלמודב[[תלמוד]] מובאת מחלוקת בין [[רב יהודה]] ורבו[[רב הונא]] לרבל[[רב נחמן]] ורביו[[רבי יוחנן]], האם טענה של ברי מול טענת שמא מספיקה בשביל להוציא ממון מאדם אחר, בניגוד לכלל המפורסם [[המוציא מחברו עליו הראיה]]. [[רב יהודה]] ו[[רבורב הונא]] מחייבים, ו[[רבבעוד ב נחמן]] ו[[רביורבי יוחנן]] פוטרים. ל[[הלכה]], נפסק בגמרא ש"ברי ושמא לאו ברי עדיף", כלומר - אי אפשר להוציא כסף מאדם שאינו בטוח באשמתו רק על סמך העובדה שהתובע בטוח שכך היו הדברים.
 
לדוגמה: אדם התובע מחברו סכום כסף וחברו אומר שאינו יודע אם חייב, הדין הוא שפטור מלשלם עד שיביא התובע הוכחה לדבריו.
 
{{קצרמר יהדות}}
כל האמור, הוא רק כאשר הוויכו נסוב על עצם העובדה שהחיוב הכספי היה קיים אי־פעם, אך כאשר שני הצדדים מסכימים שהחיוב היה קיים, אך מתווכחים על השאלה האם ה[[חוב]] נפרע, אזי בעל טענת ה"ברי" זוכה בדין.
 
;דוגמה:
ראובן: נפלתי לתוך הבור שלך ונפצעתי, אתה חייב לשלם לי פיצויים.
 
שמעון: אני אכן הייתי חייב לך פיצויים, אך איני בטוח אם שילמתי לך כבר.
 
[[קטגוריה:משפט עברי]]