חד גדיא – הבדלי גרסאות

 

==משמעות הפיוט במסורת==

הרב [[חיד"א]] ב[[שו"ת]] '''חיים שאל''' (חלק א', סימן כ"ח) מביא שאלה על "אחד שהיה מתלוצץ על פיוט חד גדיא שאומרים בערי אשכנז ליל התקדש החג ופער פיו. וקם אחד מהחבורה ונדהו. אם נדויו נדוי?". ומשיב החיד"א שהתלוצצות זו היא מעשה חמור מאוד ואכן ה[[נידוי (הלכה)|נידוי]] תקף, ושאותו איש צריך לבקש מחילה מהרב שנידהו: "יש כמה פירושים בפיוט זה... ואין ספק כי לא דבר ריק הוא. וכבר נודע תוקף גדולת פיוטי אשכנז המיוסדים על [[קבלה|החכמה האמיתית]] כאשר דיבר בקדשו רבינו [[האר"י]]... כי כל ענייני פיוטיהם ודקדוקיהם קבלה איש מפי איש ורב מרב". מתשובה זו אף ניתן ללמוד שבתקופת החיד"א נהגו לומר את הפיוט רק [[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]] ו[[יהדות פולין|פולין]] ואילו בשאר ארצות לא נהגו לאומרו, ברם לאחר מכן התפשטה אמירת הפיוט לרוב קהילות ישראל.

===פירושים לפיוט===