טים נחום גידל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 2:
{{לערוך|זקוק לוויקיזציה וניסוח מחדש|נושא=ישראל|נושא2=אישים}}
{{אמן}}
'''טים נחום גידל'''
==ביוגרפיה<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=בדרך משלי, טים גידל|מו"ל=מוזיאון ישראל, ירושלים|שנת הוצאה=1995}}</ref>==
גידל נולד במינכן שבגרמניה בשם נחום גידלביץ', לימים הוסף לו שם רשמי איגנץ עד שבחר לאמץ במקומו את השם טים וקיצר את שם משפחתו.
דרכו כצלם של טים גידל החלה ב-1929, כאשר אחיו גיאורג, צלם עיתונות שנזקק בדחיפות למחליף רגעי, השאיל לו את מצלמתו והסביר לו את עקרונות הפעלתה. באותן שנים החלה גישה חדשנית בתפיסת הצילום העיתונאי והצילום בכלל. צלמי התקופה חיפשו התנסויות חדשות בצילום ככלי ואחר נושאים חדשים ושונים וחיפשו במדיום עצמו את המימד האסתטי והאינטלקטואלי. העיתונות בגרמניה של שנות העשרים המאוחרות פרחה כי הקדישה את דפיה לכתבות מצולמות, וניסתה לקרב את העולם לקוראים באמצעות שפע של מידע חזותי. צלמי העיתונות אימצו גישה חדשה לביטוי באמצעים תמונתיים חדשים ולתיאור החיים המודרניים. השימוש במצלמות קלות משקל איפשרו צילום עיתונאי מהיר ובעל אופי ספונטני.
נפל בחלקו של טים גידל להיות חלק מקבוצה קטנה של אמני צילום שהפכו חלוציים וחדשנים, ויצירתם – פוטו ג'ורנליזם –שינתה את פני הצילום העיתונאי וכיוונה התפתחות זו. במהלך הקריירה של טים גידל, המשתרעת על פני רוב המאה ה-20, תיעדה מצלמתו אירועים מרכזיים וצילומיו נעשו לתעודות חברתיות והיסטוריות חשובות.
טים גידל נולד
[https://books.google.co.il/books/about/Modern_photojournalism_origin_and_evolut.html?id=WP1TAAAAMAAJ&redir_esc=y 1933- 1910 Evolution and Origin Photojournalism: Modern] נחשב לרב השפעה.
הכשרון והאינטואיציה של טים גידל שמו במרכז יצירתו האמנותית את האדם. הוא הצליח לחשוף את אישיותו הסמויה של האדם המשמש נושא, לחפש ולגלות את הגונים ובני-הגונים של תכונותיו. במיוחד בצילומיו של מפגשים מקריים עם אלמונים.
שורה 18:
גידל הקדיש גם תשומת לב ומחשבה עמוקה למאורעות החברתיים והמדיניים, למאבקים ולתמורות החברתיות של זמנו. הוא צילם הפגנות, אספות, מהומות ועימותים ביניהם הסכסוך היהודי-ערבי בארץ-ישראל ואסיפת הקונגרס הכלל-הודי בראשות גנדי. גידל, אוטודידקט ודעתן, העדיף לתת לתמונות לדבר בעד עצמן וסירב להפכן לכלי שרת בידי מדינאים או למלא שליחותם. הוא השאיר את הצילום לחוויתו האישית של הצופה והמתבונן. לימודי ההיסטוריה תרמו להעמקת מודעותו והבנתו למצבים המצולמים. מבטו כהיסטוריון ניכר היטב גם בשורה ארוכה של ספרים שכתב, ספרי הגות ומחקר בצילום וספרים על ארץ ישראל.
במלחמת העולם השנייה היה טים גידל חייל [[wikipedia:Jewish_Brigade|בבריגדיה]] וצלם עיתונות ראשי של [https://web.archive.org/web/20160303070828/http://www.stephanedoiron.com/armies/8th-british-north-african הארמייה] הבריטית השמינית. צילומיו פורסמו בכתב העת הצבאי Parade. הוא סיקר בכתבות מצולמות Reportage)) את הצבא בצפון אפריקה ובבורמה ואף נפצע בסאמוס יוון. לאחר תום המלחמה צילומיו וכתבותיו הופיעו בעיתונים רבים ביניהם [
טים גידל התגורר לאורך השנים בארץ ישראל לסרוגין וכאשר נישא לפיאה (רעייתו השנייה) ב-1970 חזר והשתקע סופית בישראל. החל מתערוכתו הראשונה בגלריית סטימצקי בירושלים ב-1936, הציג גידל בתערוכות רבות בישראל ובעולם, ביניהן שתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל. צילומיו נכללים באוספים ציבוריים רבים והוא זכה במספר פרסים חשובים כאמן יוצר, כמחנך וכהיסטוריון של צילום <ref>{{צ-ספר|מחבר=נחום טים גידל|שם=צילומים 1929-1991|מו"ל=המוזיאון הפתוח, גני התעשיה, תפן|שנת הוצאה=1992}}</ref>.
== הערות ==
הערות
• נחום טים גידל צילומים 1929-1991, Nachum Tim Gidal. Photographs 1929-1991, The Open Museum, Industrial Park Tefen, Israel.1992(catalogue)
• בדרך משלי, My Way, The Israel Museum ,Jerusalem,1995 (catalogue in English and Hebrew)
| |||