פורסט גאמפ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גישת אמו וסגן דן על החיים |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לרב חובל |
||
שורה 40:
כאשר יוצא פורסט מן האולפן לאחר הראיון הוא נתקל בסגן דן קטוע הרגליים שנוטר לו עדיין טינה על כך שהציל אותו ולא נתן לו למות בכבוד. פורסט מסתדר עם סגן דן ונשאר איתו זמן מה ובערב השנה החדשה מעלה בפניו את הרעיון שלו על קניית סירת דיג חסילונים ופתיחת עסק למכירת חסילונים, כמו שהבטיח לבאבה, סגן דן צוחק עליו ואומר לו שביום שבו פורסט יהייה רב-חובל של סירת דיג חסילונים הוא (סגן דן) יהייה הקצין הראשון שלו.
עם שובו הביתה מהצבא פורסט משתמש בכסף שקיבל מהפרסומת כדי לקנות סירת חסילונים (שעל הירכתיים הוא צובע את שמה: '''ג'ני'''), בעקבות ההבטחה שנתן לבאבה טרם מותו. סגן דן, שאמר לפורסט בצחוק כי ביום שהוא (פורסט) יהיה [[רב חובל]] על סירת חסילונים, הוא (דן) יהיה הקצין הראשון שלו, מקיים אף הוא את הבטחתו, ובא לעזור לפורסט. בכך נראה כי מתחיל שיקומו של דן, שחייו נראו כהרוסים לגמרי לאחר סיום המלחמה, כאשר נאלץ להתמודד עם החיים בעיר הגדולה במצבו הקשה כנכה. לאחר שבהתחלה העסק שלהם לא הצליח, הגיעה סופת הוריקן שחיסלה את כל הספינות האחרות באזור. הסירה היחידה ששרדה היא ה"ג'ני", וכך משיגים פורסט ודן [[מונופול]] מוחלט בשוק החסילונים, מתעשרים במהרה ומקימים את החברה בובה-גאמפ (שלאחר הסרט הוקמה בניו יורק עקב השפעתו). בעקבות הינצלותם מן הסערה, דן, שעד עתה גילה עמדה אתיאיסטית מתריסה ולעג לאמונתו התמימה של פורסט, "התפייס מעט עם אלוהים" (כלשונו של פורסט). בנוסף, משקיע סגן דן במניות חברת [[אפל]] (מה שפורסט מכנה בשל ה[[לוגו]] שלה - תפוח נגוס - "איזושהי חברת פירות"), מה שעוזר לשניים להתעשר עוד יותר. פורסט נותן חלק מהרווחים לאימו של באבה, אף-על-פי שסגן דן חושב שמדובר ברעיון משוגע. חלק אחר הוא תורם לכנסייה שבה הוא מתפלל - כנסייה שבה הוא היה האדם הלבן היחיד, אך הדבר כלל לא הפריע לו - וכן לבית חולים מקומי.
כאשר שומע כי אימו גוססת, חוזר פורסט לבית ילדותו ומתגורר שם עד מותה, אך לאחר מכן מחליט כי לא יחזור אל דן והסירה. יום אחד ג'ני מגיעה וגרה איתו למשך זמן, הם שוכבים יחד, אך היא עוזבת לאחר שפורסט מציע לה [[נישואים]]. לאחר עזיבתה, בניסיון להתגבר על תחושת הריקנות, פורסט מתחיל לרוץ לאורכה ולרוחבה של המדינה. במשך יותר משלוש שנים של ריצה, עשרות אנשים הצטרפו אליו בטענה שהוא "נותן להם השראה". באותו זמן פורסט המציא כביכול את סמל ה[[סמיילי]] הידוע, כאשר תוך כדי ריצה התלכלך בפניו מבוץ ואדם שרץ לצידו מציע לו לנגב את הלכלוך עם חולצה צהובה, לאחר שפורסט מנגב את פניו ומחזיר לו את החולצה רואה האיש שיש על החולצה הצהובה סימן של פנים, ומכאן, כביכול, הגיע הרעיון של הסמיילי.
| |||