הרפובליקה הרביעית של ברזיל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד
מ הוספת קישור לצי סוחר
שורה 37:
לאחר מותו של ורגאס עלה לנשיאות סגנו [[ז'ואו קפה פיליו]], אך סכסוכים עם אנשי הצבא הביאו לפרישתו בנובמבר [[1955]]. לאחר תקופה קצרה של אי ודאות חוקתית, נערכו בחירות, בהן עלה לשלטון מושלה של מדינת [[מינאס ז'ראיס]], [[רופא]] ממוצא [[צ'כיה|צכי]] בשם [[ז'וסלינו קוביצ'ק]], איש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. קוביצ'ק נחשב לאחד מאנשיו של ורגאס, ובמצע הבחירות הבטיח "חמישים שנות קידמה בתוך חמש שנים". ב-[[31 בינואר]] [[1956]] נכנס לתפקידו.
 
בתחילה סבר כי את הפיתוח ישיג באמצעות השקעות חוץ, להן נתן תנאים מועדפים. התוצאה הייתה ייבוא מסיבי של מכונות כבדות לתעשייה, ותעשיית מתכת משגשגת בשלושה מרכזים – [[וולטה רדונדה]], סאו פאולו ו[[מינאס ז'ראיס]]. השקעות [[יפן|יפניות]] הביאו לבניית [[צי סוחר]] ברזילאי. גולת הכותרת של הפיתוח והתיעוש בימי קוביצ'ק הייתה העברת בירת המדינה מ[[ריו דה ז'אנירו]] לעיר [[ברזיליה]], שנבנתה בחבל ה[[סרטאו]] במדינת [[גויאס]]. ההשקעה בבניית עיר זו, שנבנתה באופן מתוכנן, בסגנון ה[[באוהאוס]] הגיעה לכדי חצי מיליארד דולר.
 
לאחר זמן מה נסתבר כי מדיניות זו מחלישה את התעשייה המקומית. התעשיינים המקומיים, שהיוו את מרכז הכוח של אנשי ורגאס מאז שנות השלושים, ראו בעין שלילית את השתלטות התאגידים הרב לאומיים על כלכלת ברזיל. הבורגנות העירונית, מעמד שנוצר בימי ורגאס, ושימש אף הוא כבסיס כוחו, לא מצאה עוד עניין במדיניות הפופוליסטית. במידה מסוימת, הייתה המדיניות הפופוליסטית הברזילאית קורבן של הצלחתה. היא שיצרה את המעמד הבינוני העירוני שהביא לנפילתה.