איל טיימפו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 27:
עם כניסתו של דוד פרסקו לתפקיד העורך, שמו הפך לשם הנרדף של איל טיימפו, עד שברבות השנים נוצר רושם מוטעה כאילו הוא ייסד את העיתון. פרסקו הוביל קו התנגדות ברור נגד [[התנועה הציונית]], תוך שהוא מוביל את העיתון להצלחה מסחררת בטורקיה.
 
עם התפתחות התנועה הציונית ככוח [[פוליטיקה|פוליטי]], יצא העיתון בהצהרת נאמנות לאימפריה העות'מאנית, וטען כי על יהודי האימפריה להישאר נאמנים לה. למרות תפוצתו הגדולה, התנגדותו לציונות הולידה לו מתנגדים רבים בקרב יהודי האימפריה בפרט, ואנשי התנועה הציונית בעולם בכלל. בשל כך עיתונים רבים מטורקיה ומארץ ישראל כתבו מאמרים נגדו.{{הערה|ראו למשל: [[הצבי]], [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZV%2F1909%2F11%2F29&id=Ar00303&sk=1485E18D פרסיקו ומלשינותו], 29 בנובמבר 1909; [[החרות]], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1910%2F12%2F21&id=Ar00202&sk=9DF3B9E4 עיתונים חדשים נגד הציונות], 21 בדצמבר 1910, באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]].}}
 
לפני שנת [[1910]] פתחה התנועה הציונית במשא ומתן עם עורך העיתון, דוד פרסקו, כדי שזה האחרון יבטל את התנגדותו לתנועה ויפרסם מאמרים התומכים בה. לאחר משא ומתן והתנגדות מצדו של פרסקו, בשל רצונו להשאיר את העיתון חופשי, הגיעו שני הצדדים להסכמה, ופרסקו החל לקבל תשלום חודשי עבור שינוי גישתו כלפי התנועה. אולם הסכם זה החזיק מעמד רק כשמונה חודשים, היות שפרסקו לא עמד בהסכם, ופרסם הערות למאמר שפרסם [[נחום סוקולוב]] בעיתונו.